_ פירוש

ראה: מוּקָד

***

ראה: מוּקָע

***

ראו: מֵסִיךְ

***

ראה: מַסְכִּיל

***

ראה: מֵסִיף

***

ראה: מַסְפֶּה

***

ראה: מִסְתוֹלֵל

***

ראה: מִסְתַּפֵּחַ

***

ראה: מִסְתַתֵּר

***

ראה: מַסְתִּיר

***

ראה: מִסְתַּבֵּל

***

מלך אָשוּר, בנו של סַנחֵריב, כאמור בפסוק: "וימלֹך אַסַרְחדוֹן בְּנו תחתיו" (מלכים ב יט, 37). מָלַך ב-680 - 669 לפני הספירה. המשיך במדיניוּת אביו להנדיד אוכלוסיות מאזור לאזור בממלכתו שהגיעה עד למצריים

***

נֵדר שלא לעשות משהו: וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת-נִדְרָהּ וֶאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל-נַפְשָׁהּ (במדבר ל, 5)

***

איסוּר, צַו לא לעשׂות: הֲלָא אֱסָר רְשַׁמְתָּ דִּי כָל-אֱנָשׁ (דניאל ו, 13)

***

ראה: נוֹסֵךְ, מַסִּיךְ

***

ראה: מַסִּיעַ

***

ראה: מְאַסֵּף

***

ראה: מְהַסֶּה

***

צורה מליצית של "אוסֵר" ( = קושֵר) בפסוק: "אֹסְרִי לגֶפֶן עירֹה" (בראשית מט, 11)

***

ראה: מַפְגִיעַ

***

ראה: מַצְבִּיא

***

ראה: מַצְבֶּה

***

ראה: מֵפֵחַ

***

להדגשה, בשאלה, בציווּיים וכד', כאמור בפסוק: "ואיֵה אֵפוֹ תִּקְוָתי" (איוב יז, 15) ואֵפוא, כאמור בפסוק: "וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעשה" (בראשית כז, 37)

***

ראה: מִצְטַיֵיד

***

ראה: מצטייר

***

ראה: מֵעִיף

***

ראה: מֵעִיז

***

ראה: מֵעִיר

***

ראה: מֵעִיק

***

(דברים כח, 59) ראה: פלה

***

ראה: מַפְלֶה

***

ראה: מַצְעִיק

***

ראה: מַפְתֶה

***

ראה: מְעִזָה

***

ראה: מַצְנִיעַ

***

ראה: מֵפֵר, מֵפִיר

***

ראה: מַפְקִיד

***

ראה: אֵפוד (ג0.53)אָפַד ראה: אוֹפֵד (ג0.53)אפדָּה ראה: אפוּדה (ג0.53)אַפֶּדֶן [ז'] (ג0.53)מילה יחידאית במקרא, כאמור בפסוק: "וְיִטע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ בֵּין יַמִּים" (דניאל יא, 45) ופירושה: היכל, אולם (ג0.53)למלך פרס היה אַפֶּדֶן שהיה אולם עמודים מפואר מאוד ששימש לקבלות פנים ולטקסים. האַפֶּדֶן המוּזכּר בספר דניאל היה אוהל מפואר שבו קיבּלו המלכים ההלניסטים את אורחיהם בעת מסעיהם (ג0.53)אֵפָה ראה: אֵיפָה (ג0.53)אֹפֶה ראה: אופֶה

***

ראה: נצה

***

ראה: מַפִּיחַ

***

ראה: מַצִּיעַ

***

ראה: מַצֶּה

***

ראה: גועה

***

מאַלוּפי החורי בשׂעיר: "בני אֵצֶר בִּלהָן וְזַעוָן" (בראשית לו, 27). תקופתו: המאה השש-עשרה לפני הספירה

***

ראה: אופיר

***

שם של עץ שממנו בנה נוח את תיבתו, כאמור בפסוק: "עשה לך תֵבַת עצֵי גֹפֶר" (בראשית, ו, 14). לפי תרגום השבעים והוולגטה הוא עץ מרובע מהוקצע, לפי התרגום הארמי והתלמוד הוא אחד ממיני הארזים החסונים. יש המזהים אותו עם עץ הברוש של ימינו

***

אש שלא נטלה מהמזבח (ויקרא י 1)

***

ראה: מִתְגּוֹלֵל

***

ראה: מִתְאוֹשֵׁשׁ

***

ראה: מִתְגַבֵּר

***

ראה: מִתְוַודֵעַ

***

ראה: מִתאַוֶוה

***

ראה: מִתְהַלֵּל הִתְוַדָּה ראה: מִתְוַודֶה

***

ראה: מִתְגַנֵּב

***

ראה: מִתְאַנֶּה

***

ראה: מַתְוֶוה

***

ראה: מִתְבָּהַל

***

ראה: מידַבֵּר

***

ראה: מידַדֶּה

***

ראה: מידַחֶה

***

ראה: מידַכֵּא

***

ראה: מִתגַּלְגֵּל

***

ראה: ות">מִתְגַּלֶּה הִתְגַּלּוּת, ות אלוהים מונח המציין את התגלות האל">הִתְגַּלּוּת אלוֹהִים מונח המציין את התגלות האל, וע ואם עלידי מעשה. רעיון התגלות האל הוא רעיון מרכזי בדת ישראל. שלושת האבות רואים את האל">אִם על-ידי אירוע ואם על־ידי מעשה. רעיון התגלות האל הוא רעיון מרכזי בדת ישׂראל. שלושת האבות רואים את האל, ובמעמד הר סיני התגלה אלוהים לכל עמו ונתן להם את התורה. לאל אין דמות וצורה ומכאן עולה בעיית משמעות ההתגלות. זקני ישראל רואים את אלוהי ישראל (שמות כד">ובמעמד הר סיני התגלה אלוהים לכל עמו ונתן להם את התורה. לאל אין דמות וצורה ומכאן עולה בעיית משמעות ההתגלות. זקני ישׂראל רואים את אלוהי ישׂראל (שמות כד, 10; ישעיה, ו, 1; יחזקאל פרק א'). בכמה מסיפּוּרי ההתגלות מופיע מלאך שהוא שליח האל, כגון בשמות כג, 21, וכן בסיפּוּר מנוח ואשתו (שופטים יג, 22). סוג מיוחד של התגלות היא הופעתו בעתיד של האל, ביום ה', כשהוא מלא הוד והדר ובא לחולל נפלאות וישועות לעיני כל העולם

***

ראה: מִתְבָּאֵשׁ

***

ראה: מִתְגָּעֵש

***

ראה: מִתְחַטֵּא

***

ראה: מִתְחַלְחֵל

***

ראה: מִתְחַלֶּה

***

מדבּיק, מגיע עַד (גם בהשאלה), כאמור בפסוק: "הַשֵֹג תַּשִיג וְהַצֵּל תַּצִּיל" (שמואל א, ל, 8)
מַשׂיגה יָדוֹ יש ביכולתו, כאמור בפסוק: "אוֹ הִשִיגה יָדוֹ וְנִגְאָל" (ויקרא כה, 49)
מַשׂיג גבוּל מסיג, גובל שֶטַח אדמה, מזיז, כאמור בפסוק: "גְּבלוֹת יַשִיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ" (איוב כד, 2)

***

ראה: מתייחשׂ

***

ראה: מתיילד

***

ראה: מתיימר

***

ראו: מתייצב

***

ראה: מתייפּח

***

ראה: מתייעץ

***

ראה: מִתְכַּסֶה

***

ראה: מִתְכַּנֵס

***

ראה: מִתְמַהְמֵהַ

***

ראה: מִתְלַבֵּן

***

ראה: מִתְמַלֵא

***

ראה: מתמוֹגֵג

***

ראה: מַתְעִיב

***

ראה: מתעַוֵות

***

ראה: מִתְעַלֵּס

***

ראה: מִתְעַלֵּף

***

ראה: מִתְפַּלֵל

***

ראה: מִתְפַּלֵשׁ

***

ראה: מִתְפַּלֵּא

***

ראה: מִתְפַּשֵׁט

***

ראה: מִתְפַּקֵד

***

ראה: מִתְנַקֵּשׁ

***

בָּטַח, כאמור בפסוק: "לעבדוהי דִי הִתְרְחִצוּ עלוהי" (דניאל ג, 28)

***

ראה: הִתְרְחִיץ

***

ראה: מִתְרוֹצֵץ

***

ראו: מִתְרַצֶה

***

ראו: מִתְרָעֶה

***

ראה: מִתְקַלְקֵל

***

ראה: מִתְקַצֵּף

***

עיר בצפון הר אפריים, כשמונה ק"מ צפונית לשכם, בגבול שבין נחלות השבטים מנשה ויששכר. אליה יצא יוסף לחפש את אחיו, כאמור בפסוק: "כי שמעתי אֹמרים נֵלְכָה דֹתָיְנָה וילך יוסף... ויִמצָאֵם בדֹתָן" (בראשית, לז, 17). העיר שוכנת בעמק הנקרא עמק דותן על שמה. נזכרת גם כעיר שבה חיפש צבא ארם את אלישע הנביא (מלכים ב ו, 13)

***