תלמיד מופרע בהתנהגותו או בהבנתו
קשֵה יום, קשֵה רוּח [עח] 1.מַר נֶפש, מדוּכָּא, מִסכּן, אוּמלל: אם לא בכיתי לִקשֵה יום עָגמה נפשי לאֶביון (איוב ל 25)
2. שמתפּרנס בדוחַק
(מילולית) יַפֵּה את עצמך תחילה, ורק אחר- כך אחרים, קודם שַפֵּר את התנהגותך שלך ואחר־כך תוכיח את האחרים (על יסוד בבא מציעא קז:) אנגלית: Decorate yourself and then decorate others