1.[יב] תכוּנת הדָבר הקָשֶה, קַשיוּת (ההפך: רוך): קשי האֶבֶן ניכר בבירור לעוּמַת רַכּוּת הַצֶמֶר (ובהשאלה) ..... ושֶמָא עם קשי הלָשון יִקשה העִניין להָבין (חובות הלבבות)
2. [עח] גורם המַפריע, מִכשול, מַעצור: מימוּש הרעיון נתקל בקושי
3. [תנ] מֶרי, סַרבנוּת, עקשנוּת: אַל תֵפֶן אל קשי הָעָם הַזֶה (דברים ט 27); קשי עורפו הוא שמנע את התקדמותו
4. [עח] כללית, הפרעה בתהליך, או בפעילות שוק, הנגרם בשל גורמים לא יציבים הפועלים בו. (גם: מכשול).
אנגלית: drawback
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה