1. [תנ] כַּמוּת שאפשר לקחת בשלוש האצבּעות האֶמצָעִיות של היָד (האֶצבַּע, האַמה והקמיצה), כמות מזערית שמלקטים בשילוב האצבע, הקמיצה והאמה. שמים על הקמיצה ומיישרים עם האגודל והזרת: וקָמַץ הַכֹּהֵן מִמֶנה מלוא קמצו (ויקרא ה 12); קצר מלוא ידו, תלש מלוא קומצו (פאה ד, י); כדי לשפר את טעם התבשיל, יש להוסיף לו קומץ מן התבלין
2. [תמ] (בּהשאלה) קצָת, כַּמוּת קטַנה: אֵין הַקומֶץ מַשׂבּיעַ את הארי (ברכות ג); די לה בקומץ של אהבה
3. [עח] קבוּצה מצוּמצֶמת, חבוּרה קטנה מאוד: קומֶץ אנשים בלבד התגייס
אנגלית: handful