1. [תנ] (נייר, בַּד) חתוּך על-ידי משיכה בין הידיים, מוּשחָת: והִנֵה איש בָּא... וּבגָדָיו קְרעים (שמואל ב' א 2); אי אפשר לבוא למסיבה בבגד קרוע
2. [עח] (בּהשאלה) מִתלַבֵּט בין שתי דֵעות מנוּגָדות: הוא קרוע בין צו הדת לצו המדינה
3. [עח] שבור, מדוכא: הלב נהייה קרוע מצער פרידה כפויה ולא צפויה
4. [עח] (על) משתוקק מאוד למשהו, מעריץ מאוד מישהו (עממי)(תנו דעתכם להבדל בין כָּרוּעַ לבין קָרוּעַ)
אנגלית: torn; undecided; eager