1. [תנ] נַעשֶׂה מוּצק או חזק (כנגד: רַך): "בְּחַרְבּוֹ הקָשָה והגדוֹלָה" (ישעיה כז, 1); הצֶבַע קָשה משהִתיַיבֵּש (ההיפך: רך)
2. [תנ] כּבד, לא נוח: ארוּר אַפּם כי עָז ועֶברתם כי קָשָתה (בראשית מט, 7); וַימָררו את חייהם בעבֹדה קָשָה" (שמות א, 14); העבודה קָשתה מאוד (ההיפך: קל)
3. [תמ] אינו נוח, מַזיק, גורם לסֵבל: (ברכות מד:);
4. [תנ] נוהג בחוּמרה, בקפדנוּת, ללא רגישוּת והתחשבות: לֹא יֵשֵׁב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ כִּי קָשְׁתָה יָדוֹ עָלֵינוּ וְעַל דָּגוֹן אֱלֹהֵינוּ" (שמואל א ה,7)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה