1. [תנ] מילה יחידאית במקרא, ופירושה האפשרי הוא חושֶך, קוֹר: "לא יהיה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן (כתיב - יקפאון)" (זכריה יד, 6). פירוש אחר למילה הוא הִתקָרשוּת נוזלים בגלל קור חזק
2. [עח] קור חזק
3. [עח] (בּהשאלה) מַצָב בּלי שינוּי ובלי תנוּעה: המשא ומתן נקלע לקיפאון
4. [עח] הִתאַבּנוּת, דממה מוּחלֶטת: כשנשמעה הבשורה המרה נראה כי קיפאון השתלט על הסביבה
5. [עח] (בכלכלה) תקופה שבה שוררים תנאי שֵפל וקיים בה גידול קטן יחסית בתוצר הלאומי הגולמי, בהשקעות ההון ובהכנסה הריאלית (בלועזית: סטגנציה)