1. [(בּהרחבה) עושה, נעשה, נולד (רעיון, חזון): ואַתה תֶאזֹר מָתנֶיךָ וקַמתָ ודִבַּרתָ אלֵיהֶם (ירמיה א, 17); הרעיון קם והיה;
2. בּא, קורה: וקָמוּ שֶבַע שְנֵי רָעָב אחריהן (בראשית מא, 30);
3. מִתקַיֵים, חל, יוצא לַפּועַל, מבוּצע, כּגון בּבּיטוּי: לֹא יָקוּם ולֹא יִהיֶה: על-פי שני עֵדים או על-פי שלֹשָה עדים יָקוּם דָבָר (דברים יט, 15); קוֹם יָקוּמוּ דבָרַי עלֵיכֶם לְרעה(ירמיה מד, 29); ונֵדר אלמנה... יָקוּם עָלֶיהָ (במדבר ל, 10);
4. משַמֵש פּועַל עֵזר לציוּן נכונוּת והזמנה לפעוּלה, כגון: וקַמתָ ועָליתָ אֶל הַמָקום אשר יִבחַר ה' אלֹהֶיךָ בו (דברים יז, 8); משהחליט דבר-מה, מיד קם ועשה;
5. מתעודד, חוזר למַצָּבו, משתקם, מַחלים: אִם יָקוּם והתהלך בחוּץ עַל מִשענתו (שמות כא, 19);
6. עומֵד לימין, מנַצֵּח, מתגבר על-, מתנגד, מתנפל על-: ואָרַב לו וקָם עליו (דברים יט, 11)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה