_ פירוש

ראה: קָטוב

***

ראה: קָט

***

ראה: מְקַטֵב

***

ראו: מקטב

***

ראו: מקטב

***

מוּכה קֶטֶב, ניגף בּמגֵפה: ונִמשַח שֶמֶן טוב ונַקטיר עֵץ רָטוב בטֶרֶם יום קָטוב (ספרות ימי הביניים); לולא האמנתי לראות טוב, כמעט קט הייתי קטוב (ספרות ימי הביניים)

***

ראה: קיטוב

***

ראו: קיטוב

***

ראה: קוטבי

***

ראה: קיטוב

***

ראה: קוטבִיות

***

ראה: קִיטְבֵג

***

1. [עח] תובֵעַ, עורך דין המיַיצֵג בבית המשפּט את התביעה נֶגד הנאשם: נאומי הקטגור היו משכנעים;
2. [תמ] מַאשים, מלַמֵד חובה: אין קטגור נעשה סָנֵגור (ראש השנה כז.); הס קטגור וקח סנגור מקומו (אמנם כן, ליל יום כיפור)
אנגלית: prosecutor

***

פַּסקָני, נחרץ, מוּחלט, בלי שוּם פִּקפּוּק, מַכריעַ

אנגלית: categorical, decisive

***

1. [תמ] הַאשָמה, טַענה נֶגד הנֶאשָם בבית המשפּט, לימוּד חובה: קָפצה קָטֵגוריָא לִפנֵי כּיסֵא הכָּבוד (איכה רבתי א, מג); נאום הקטגוריה היה משכנע
2. [עח] צֶוות עורכי הדין מִטַעם התביעה: הוּבאו עֵדים מטעם הקָטֵגוריה
אנגלית: prosecution

***

1. [עח] סוּג, מין: פלוני שייך לקטגוריה של המאושרים והמרוצים
2. [עח] (בּפילוסופיה) מוּשָׂג יסודי שממנוּ מִסתַעפים שאָר המוּשָׂגים והתופָעות בעולם: עֶשֶר הקטגוריות של אריסטו (עֶצֶם, כַּמוּת, אֵיכוּת, יַחַס, מקום, זמן, מַצָב, קניין, עשייה, התפעלות)
3. [עח] כל אחד מן המינים המתקַבּלים מן המיוּן השיטתי של דברים או מוּשָׂגים, סוּג, קבוצה מובחנת
4. [עח] תחום עצמאי, קבוצה יחידאית
אנגלית: category

***

ראה: קָטֵגורִי

***

ראו: קָטֵגורִי

***

ראו: קָטֵגור

***

ראו: קָטֵגורְיָה

***

ראה: קָטֵגור

***

ראו: קָטֵגורִי

***

ראו: קָטֵגור

***

ראו: קיטוב

***

ראו: קיטוב

***

ראו: קיטוב

***

ראו: קיטוב

***

ראו: קיטוב

***

ראו: קיטוב

***

ראו: קיטוב

***

ראו: קיטוב

***

ראו: קיטוב

***

ראו: קיטוב

***

ראה: קיטוב

***

ראו: קיטוב

***

ראו: קיטוב

***

ראו: קיטוב

***

ראו: קיטוב

***

ראו: קיטוב

***

ראה: קְְטִיבות

***

ראו: קיטוב

***

ראו: קטגוריה

***

ראו: קטגוריה

***

ראה: קָטֵגור

***

ראה: קָטֵגוריה

***

ראה: קוטֶב

***

ראה: קֶטֶב, קַטָב

***

מי שלא הִגיע לבַגרוּת מִבּחינַת החוק (ההפך: בַּגיר): יש קטינים בוגרים ויש בגירים אינפנטיליים

***

משפחת עופות מסִדרת יונָאים. שוכני ערבות ומדבריות ואוכלי זרעים. במשפחה שני סוגים שתפוצתם באפריקה, בדרום אירופה ובדרום־מערב אסיה eadilcoretP

***

1. עונת התלישה של הפֵּרות מן העֵץ. מילה כללית לפירות שונים, למשל רימונים ופירות הדר: עונת הקטיף הגיעה
2. איסוּף הפֵּרות מן העֵץ: הנערים והנערות התגייסו לקטיף ההדרים

***

ניב המציין ענווה, צניעות והתבטלות של הדובר: קטֹנתי מכל החסָדים (בראשית לב 11); קָטונתי מלפסוק הלכה; קטונתי מלהיחשב כגיבור בעיני איש
אנגלית: I don't dare; I'm humbled

***

ראה: קָיים

***

ראה: מקַטֵם

***

(בדמוגרפיה) מצב שבו יש עודף מקרי מוות על לֵידות

***

1. נַעשֶׂה קָטָן יותר, פּוחת, מִתמַעֵט (ראו גם: קָטון): קָטֹנתי מִכֹּל החסדים וּמִכּל האמת אשר עָשיתָ את עבדֶךָ (בראשית לב, 11); היום קָטֵן עם התקרב הסתיו
2. נִהיֶה מעַט בכַמוּת או באֵיכוּת: וַתִקטַן עוד זֹאת בעֵינֶיךָ (שמואל ב' ז, 19); ככל שעולה הכמות, כך קטֵנה איכות החומר

***

1. נהיֶה לא חשוּב, לא ראוי, פּחוּת עֵרך, בּבּיטוּי: קָטונתי מִ... אֵיני רָאוּי (לַכָּבוד וכד'), איני חָכם כּל-כּך (להָבין...): קָטֹנתי מִכֹּל הַחסָדים וּמכָּל הָאמֶת אשר עשית את עַבדֶךָ (בראשית לב, 11); קטונתי מלהתווכח עם מוריי
2. נַעשֶׂה קטן במידותיו: וַתִקטַן עוד זֹאת בּעֵינֶיךָ (שמואל ב' ז, 19); ותקטַנה אצלם המתנות הגדולות (חובות הלבבות)
אנגלית: unworthy

***

1. [תנ] קָטן, שמידותיו אינן גדולות: וּמְעִיל קָטֹן תַּעשֶׂה לוֹ אִמּוֹ (שמואל א' ב, 19); אצבע קטנה (כתובות קד.) עניין קטון לי אליך
2. [תנ] מוּעָט בּשָנים, יֶלד, צעיר: בַּגָדול הֵחֵל וּבַקָטֹן כִּלה (בראשית מד, 12); וַיֵצֵא... וְנַעַר קָטֹן עִמּוֹ (שמואל א' כ, 35); כולם באו למפגש - מגדול ועד קטון
3. [תנ] פּחוּת עֵרך: הלֹא בֶן יְמיני אָנֹכי מִקטַנֵי שִבטֵי ישראל (שמואל א' ט, 21); הלֹא אם קָטֹן אתה בעֵינֶיךָ (שמואל א' טו, 17); הוא הוזמן למסיבה אף כי הוא מקטני החבורה
אנגלית: small; insignificant

***

ראה: קיטום

***

1. ניגוּד קיצוני בין שני דברים, כגון בין מִטעָן חיובי לשלילי בּחַשמַל או בין דֵעות וַעמָדות בנושׂאים שונים (בּלועזית: פּולָריזַציה)
2. (בּפיזיקה) תכוּנת גַלֵי האור או הגַלים האֵלֶקטְרומַגנֵטיים להתנודד בּכיווּן מסוּיָם
3. הופעת מִשקעים שונים על האֵלֶקטְרודות של סוללות החַשמַל המגדילה את ההִתנַגדוּת
4. הַפרָדה בין המִטעָנים החִיוּביים ובין המטענים השליליים בּמולֵקוּלה

***

ראה: קיטום

***

(מילולית: קוטֵל קנים - קוצר קנים באגם)
1. (בהשאלה) כינוי לאדם פשוט ונבער מדעת שכן קציצת קני הסוף שנועדו להכנת ציוד קלוע, נחשב למקצוע נחות.
2. לא-יוצלח (על יסוד סנהדרין לג.)

***

ראה: קיטום

***

1.[תמ] שקָצֵהוּ חתוּך, כּרוּת ראש: שלושה הדַסים... אפילוּ שנַיים קטוּמים ואחד אינו קָטוּם (סוכה ג, ד); ונראית הצורה הזאת קטומת הראש (ספרות ימי הביניים); פרי זה יש לקטום את קצהו כדי לאָכלו
2. [תמ] מכוּסֶה אֵפר, מפוּיָח: כִּירָה... גרוּפה וּקטוּמה (תוספתא שבת ב(ג) א)

***

הָרוּג, מוּמָת (סִפרוּתי): והָיה לי לביאָיו כּשֵׂיות וגַם נָפלוּ לאותותַיי קטוּלות (מלשון הפיוט)

***

1.[עח] קיצוּץ, חיתוּך הקָצֶה, קטימה: קיטום הוורדים יגביר את צמיחתם
2. [תמ] שבירת ענף: תרנגולין שירדו לגינה ושיברו את החליפין וקיטמו את הירק, משלם... על הקיטוּם נזק שלם... (תוספתא בבא קמא ב, א)

***

גריעה (ההפך, ראו: גידוּל): קיטון התקציב יגרע מתפקוד המשרד
אנגלית: subtract

***

(בהשאלה) הנֵזק שעין רעה עלולה לגרום: קֶשֶר שֶעושין לִרפוּאות קיטוּף עַיִן הָרָע שלא תִשלוט (רש"י שבת נז:); מי שמאמין בעין הרע מאמין בקיטוף עין רעה

***

1. (פּרי, פֶּרח וכד') תָלוּש מן הצֶמח: עוללות קטוּפין ולא טובים למראה (פרקי דרבי אליעזר כט.); נתָנָני כּציץ נובֵל בּיַעַר ובין חוחים כשושנה קטופה (מלשון הפיוט); פרחים אלה קטופים מגינתי
2. חָפוּז, חָטוּף, מהיר: אָמֵן קטוּפָה (ירושלמי ברכות יב, ג); צחוק קטוף התגלגל מתוכי למשמע הבדיחה

***

1.תלישה, איסוף פֵּרות: לֶקֶט קצירךָ ולא לקט קיטוּף (חולין קלז.)
2. תלישה מקצת העיסה ועיצובה הסופי לפני האפייה: גמָרה (של הָעיסה) זה קיטוּפָה (ירושלמי פסחים ל, ב); קיטוף העיסה בחררה קמוצה (מלשון הפיוט)

***

1.[תמ] כָּרוּת, גָדוּע, מקוּצץ: הרואה את הקטוע ואת הסומא ואת מוכה שחין אומר: ברוך דיין האמת (ירושלמי יומא ט, ב); רגלו קטועה משום שנפגעה בקרב
2. [עח] לא רצוּף, מנוּתק, עשׂוּי קטָעים-קטָעים: השיחה הייתה קטועה ולא ברורה

***

1. [עח] קטיעה, חיתוּך, קיצוּץ: קיטוע שיחה הוא מעשה מכוער
2. [תמ] מקום או דָבָר שקוּטעו: (הקורא את המגילה) סֵירוּגין - קיטוּעין (ירושלמי מגילה עג, א)
3. פעולה של הפסקה, עצירה והבאה לסופו של תהליך או התחייבות, לדוגמה: ניתוק של חשבונות מסוימים, כדי לכלול אותם בתקופת חשבון מסוימת או הסכמי ניתוק המקובלים לגבי סיום התחשבנות ומעקב של תביעות תלויות בין מבטחים למבטחי משנה בתמורה לסכום חד פעמי (גם: ניתוק).
4. [עח] (בחשבונאות) רישום עסקות בתקופה שונה מהתקופה שבה העסקה נעשתה למעשה.
5. [עח] במחשבים, פעוּלת חלוקת תֹכנה למספר קטעים. (ראו גם: מקטע).
אנגלית: segmentotion, cut off

***

בּלי רֶצף

***

1. [תנ] גָּדוּר, קשור ומחובר יחד: בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר, חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת (יחזקאל מו, 22); חצרות שאינן מקורות: קירות בתיהם קטורים, ולכן הם שומעים את דברי שכניהם;
2. [עח] פתוח, כגון מוזאון קטור

***

1. [תמ] הַעלָאת קטורֶת: זיבּוּחַ קיטוּר וניסוּך (סנהדרין סה.); קיטוּר ענַן הַקטורֶת (רש"י יחזקאל ח, 11);
2. [עח] הִתלוננוּת, התאוננוּת רַבּה (עממי): הקיטוּר שלו נמאס עליי;
3. [עח] עישוּן בּמִקטֶרת (סִפרוּתי): קיטוּר טַבָּק מתאים לגברים שחשוב להם להיראות גבריים וחשובים

***

ראה: קיטועַ

***

ראה: קיטוף

***

ראו: קיטוע

***

ראה: קיטועַ

***

ראה: קיטוף

***

מי שנִקטְעו ידו או רגלו: קיטֵעַ בּאַחַת מִיָדָיו (ירושלמי כתובות לא, ד); הקיטֵעַ יוצא (בשבת) בּקַב שלו (שבת ו, ח); מאז המלחמה הוא קיטע ביד אחת
אנגלית: amputee

***

ראו: קיטוע

***

ראו: קיטוע

***

ראו: קיטוע

***

ראו: קיטוע

***

ראו: קיטוע

***

ראו: קיטוע

***

ראו: קיטוע

***

ראו: קיטוע

***

ראו: קיטוע

***

ראו: קיטוע

***

ראה: קיטועַ

***

ראה: קיטוף

***

ראו: קיטוע

***

ראו: קיטוע

***

ראו: קיטוע

***

ראו: קיטוע

***

ראו: קיטוע

***

ראו: קיטוע

***

ראו: מקטב

***

ראו: מקטב

***