1. היצָמדוּת מוּפרֶזת לאדם או לחֵפץ: הילד סובל מקיבעון קשה
2. הֶרגֵל קָבוּעַ: הוא בקיבעונו, ואינו מוכן לשנות דבר
3. דָבָר שנקבּע בנפש, כגון תכוּנה או אידֵאה קָשות לַעקירה: אם זה קיבָּעון משפחתי, יהיה קשה לשנותו
4. הֵיעָצרוּת חֶלקית בַּהִתפַּתחוּת הנפשית בתקוּפה מוּקדֶמת בחיים בּשֶל פגיעה חמוּרה או הֶלם נַפשי: הילד היה עד לרצח, והתוצאה הייתה קיבעון
5. הַשְהָיה: יש לבדוק את הקיבעון של הקורא על כל המילים בטקסט
6. (בפסיכולוגיה) תגובה פסיכולוגית לתסכול המוצאת ביטוי בהתנהגות החוזרת בעקשנות ובהתמדה על עצמה הגם שאין בה כל תועלת להשגת המטרה (בּלועזית: פיקסַציה)
אנגלית: fixation
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה