1.[תמ] אדם המקַבֵּל עליו לבַצֵעַ עבודה בּשָׂכר שנקבע מֵרֹאש: האריסין והחכירין והקבלנין (מועד קטן יא); קבלן האינסטלציה יבוא לראות במה מדובר (השווה: שָׂכיר)
2. [תמ] מי שמקַבֵּל עליו לִפרועַ את חובו של הלווֶה: יֵש נכָסים לַלווֶה לא ייפָּרַע מן העָרֵב, וקַבְּלָן אף על־פי שֶיֵש נכָסים לַלווֶה ייפָּרַע מִן הקַבּלָן (בבא בתרא קעג)
3. [עח] מקַבֵּל וקונה את הגנֵבות מידֵי הגנבים (עממי)
4. [עח] (במקרקעין) יחיד או פירמה, שמקבלים על עצמם' על-פי חוזה, לבצע בתנאים מוגדרים עבודה או שירות, או לספק חומרים עבור צד אחר, תמורת תשלום.
(להרחבה ראה מעות) contractor