1.[עח] הצַד הקִדמי של בָּמה או של מִגרש וכד' (ההפך: יַרכּה): בקדמת הבימה נציב את השולחן
2. [תנ] זמַן קָדוּם, רֵאשית, קֶדם, העָבָר הרחוק, הזמן שעבר: מִימֵי קדם קַדְמָתָהּ (ישעיה כג, 7); ושֹמרון וּבנותֶיהָ תָשֹבנה לקַדמָתָן (יחזקאל טז 55); ולעלוז בשמחתך בשובך אלי קדמת נעורייך (מלשון הפיוט); מפעם לפעם עולים בי זיכרונות קדמת ילדותי
3. [עח] תו או קבוּצת תווים בתחילת פָּסוּק מוּזיקָלי, על הפַּעמה שאינהּ מוּטעמת: נתחיל לשיר מן הקדמה לתיבה זו
אנגלית: front; distant past, old days