1.[תמ] חיתוּך לחתיכות קטנות, כּריתה, גדיעה: באילָן העומֵד לִקציצה (בבא קמא צא:); שֶבּו (בט"ו באב) זמן קציצה יָפֶה לָעֵצים (איכה רבתי פתיחתא רבי זעירא); כשמתארכות הציפורניים נחוצה קציצה כדי לקצרן
2. [תמ] מה שנקצץ ונָפַל מֵהעֵץ: מָצָא קציצות בַּדֶרֶך (מעשרות ג, ד)
3. [תמ] כּינוּי לתרמיל של צמחים ממִשפַּחת הקִטנִיות הנושֵׂא בּתוכו את הזרעים: ואם עשה קציצין גמוּרין לפני ראש השנה זרעיו מתעשר (תוספתא שביעית ב, ו)
4. [יב] שיעוּר, מידה: מיקָחו קַיים וּקציצַת הָריבּית יַחזיר לִבעָלָיו (רש"י בבא מציעא סה.); קציצת הריבית הייתה מעל לציפייתו
אנגלית: chopping; rate, measure