1. [תמ] לקיחה מלוא הקומֶץ, נטילה בשלוש האצבּעות האמצעיות: כל היום כָּשר... לִתנוּפה להַגָשה לִקמיצה ולהקטָרה (מגילה ב, ה); במקטרת שלו יש קמיצת טבק
2. [עח] כּיווּץ (סִפרוּתי): המכתב נכתב בקושי רב ובקמיצת שפתיים
3. [יב] הגִייה או ניקוּד בּקָמץ: לא יֵאָמֵר 'חַסדְך' בּב' נקודות כי אם 'חַסדָךָ' בִּקמיצה (ספרות ימי הביניים)
אנגלית: fistful; pursing