_ פירוש

ראו: קבינה

***

ראו: קבינה

***

בּירת זָאיר שבאפריקה. מספר תושביה כ- 3.7 מיליון נֶפֶש, ופרנסתם מעיבוד מזון, ממִבשלות שֵיכר ומכימיקלים (בעבר: לאופולדוויל)
אנגלית: Kinshasa

***

חוּרשָף; עשב רב-שנתי ממשפחת המורכבים. בארץ גדלים הקינרס הסורי (acairys (Cynara והקינרס התרבותי ( Cynara (scolmus הידוע בשם ארטישוק. תפרחתו נאכלת לאחר בישולה. נזכר במשנה: והקינרס כִּלאַיים בכֶּרֶם (כלאים ה, ח) Cynara

***

הערוך בשיטת הקונקורדנציה: עיבוד קונקורדַציוני של מקורות תלמודיים משמש בסיס למילון תלמודי רב־ היקף

***

מונח שנתייחד מאמצע המאה ה- 13 בערך לספר המכיל מפתח מילוני של כלל המובאות עם מראי המקום לכלל המילים והצירופים הלשוניים של ספר או של מקור ספרותי חשוב כלשהו כשהן ערוכות על פי רוב בסדר אלפביתי

***

מכריע; סופי: הגענו למסקנה קונקלוסיבית

אנגלית: conclusive

***

1. (בכנסיה הקתולית) מועצת החשמנים (הקרדינלים); המועצה שלפי החוקה האפוסטולית בוחרת אפיפיור חדש לאחר שהאפיפיור הקודם נפטר, הובא לקבורה ותמו תשעת ימי האבל. בחירת האפיפיור מחויבת ברוב של שני שלישים. והיא נעשית בסדרה של הצבעות חשאיות עד שמושג רוב זה. המיקום של אתר הקונקלובה היה סוד שמור ביותר אבל היום ידוע שמקום כינוסם הוא בקפלה הסיסטינית.
2. (בהשאלה) מפגש חשאי של גברים רבי השפעה המטכסים עצה לגבי נושאים שהשתיקה יפה להם
אנגלית: Conclave

***

1. מוּחָשי; שנתפס בחושים, מתקיים בפועל: העובדות הקונקרטיות הן שתַטֶינָה את הכף
2. ממשי, מדויק, מוחשי, מסויָם (כנגד מופשט)
3. מוצק, של בטון
אנגלית: concrete, specific

***

מוחשיוּת, ממשוּת

***

המחשה, הפיכה של דבר לקונקרטי: הקונקרטיזציה מקִילה את ההבנה

אנגלית: concretization

***

מַגבּלה; מכונה לערבול בטון

אנגלית: concrete mixer

***

1. מוחשי, קיים
2. מלוכד, מגובש, מוצק
3. בטון

אנגלית: concrete

***

1. התמצקות, התקרשות, התלכדות
2. התגשמות, התגלמות, התממשות
3. (בפיסיקה ובכימיה) תלכיד, תרכיז

אנגלית: concretion

***

ראה: מקַנֵחַ

***

בירת גינֵיאה ועיר נמל. מספר תושביה כ-705 אלף נֶפֶש, ופרנסתם: שירותי נמל וטקסטיל

***

ראו: קוטן

***

1. [תנ] ביטוי מטאפורי המביע יוהרה, שחצנות וזלזול באחר. ההבדל ביננו עצום ואין אתם יכולים להידמות לי (על יסוד עצת יועצי רחבעם להשיב לעם: כֹּה תְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי (מלכים א׳ יב, 10)
2. [יב] בספרות הרבנות הניסוח משתנה ויוצר ביטוי של ענווה והתבטלות של הדובר: קָטְנְכֶם עָבֶה מִמָּתְנִי
אנגלית: my little toe is thicker than his waist

***

ראו: קבינט

***

ראו: קבינט

***

ראו: קוטן

***

ראו: קוטן

***

בכי ויללה, אבל כבד: כשהתקרבנו לבית האבלים שמענו קולות קינה ונהי בוקעים ממנו

***

שיר אֵבל, הֶספֵּד, בּכי: וַיקֹנֵן דוִד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו (שמואל ב' א 17); הם שרו קינות על חורבן הבית וחורבן ציון; קינה ונהי בוקעים מבית הכנסת בתשעה באב (בלועזית: אלגיה) (תנו דעתכם להבדל שבין כִּינָּה לבין קִינָה)
אנגלית: elegy, lamentation

***

ראו: קוטן

***

ראו: קוטן

***

ראו: קבינט

***

ראו: קבינט

***

ראו: קוטן

***

ראו: קוטן

***

ראו: קבינט

***

ראו: קבינט

***

ראו: קבינט

***

ראו: קבינט

***

ראו: קבינט

***

ראו: קבינט

***

ראו: קוטן

***

ראו: קבינט

***

ראו: קבינט

***

ראו: קבינט

***

ראו: קבינט

***

ראו: קבינט

***

ראו: קוטן

***

ראו: קוטן

***

ראו: קבינט

***

ראה: קַיִין

***

ראו: קבינט

***

ראו: קבינט

***

ראו: קוטן

***

ראו: קוטן

***

ראו: קוטן

***

(על יסוד נדרים ז ו) לשון נדר ושבועה. הנני נודר לאסור על עצמי דבר זה באיסור מוחלט קוֹנֵס

***

1. נוסַח של איסוּר או חרם שאדם מקַבֵּל עליו ויֵש לו תוקֶף של שבוּעה: קונָם פרות הָאֵלוּ עָליי (נדרים ז, ו); קונָם שאיני יָשֵן, שאיני מדבר (נדרים ב, א)
2. [תמ] כּינוי לקָרבָּן: האומר לחברו: קונם, קונח, קונס - הרי אלו כינויין לקָרבן (נדרים א, ב). אנגלית: oath, vow

***

ראה: קטניות

***

ראו: קבינט

***

ראו: קוטן

***

ראו: קוטן

***

ראו: קוטן

***

ראה: קונסֶרווטור

***

ראו: קבינה

***

ראו: קבינה

***

ראו: קבינה

***

ראו: קבינה

***

ראו: קבינה

***

ראו: קבינה

***

ראו: קבינה

***

ראו: קבינה

***

ראו: קבינה

***

ראו: קבינה

***

ראו: נזיד עדשים

***

(על יסוד בבא מציעא עה) ממליך על עצמו בעל בית; (בהשאלה) מקבל עליו הרבה התחייבויות שהוא מתחייב כלפי מישהו

***

(על יסוד משלי ד 5) לומד

***

1. [תמ] (במקור) רכישת דבר על־ידי החזקה בו, מַחזיק בּיָדו חֵפֶץ שקָנה כּדֵי לסַמֵל את גמַר הקִניָין וכך מוקנה לו התוקף החוקי: כל המיטלטלין נקנין במשיכה (שביעית י ט)
2. [עח] (בהשאלה ובאירוניה) רוכש דבר בדרך לא כשרה כגון בגנֵבה

***

(של אַחֵר) רוכש את אהבתו או אהדתו: ושומֵעַ תוכַחַת קונֶה לֵב (משלי טו 32); במעשיו קנה את לבה
אנגלית: Acquires his love

***

1. (בהשאלה) עושה מעשה חשוב שבעטיו יוצא שמו לשבח
2. אדם שהגיע להצלחה גדולה ומסחררת בן רגע (עבודה זרה י:)
אנגלית: suddenly became famous

***

(על יסוד משלי ד 5) לומֵד

***

רוכש את הלב לאהוב אותו (על יסוד משלי טו 32)

***

(על יסוד רש"י דברים ל"ג, 17) מִתאַחֵז, מתעָרֶה, נאחז ב־

***

1. (במקור) במעשה אחד אפשר לזכות בחיי העולם הבא (על יסוד עבודה זרה י: יז יח)
2. (בהשאלה) זכה להצלחה רבה, זוכה לתהילה בשל מעשה חד־פעמי שעשה

***

1. [תמ] נַעשֶׂה דָבָר קָבוּעַ, נַעשֶׂה מוּרגל: בחבית שקנתה שביתה ימים שלא קנו שביתה (על־פי עירובין צז)
2. [עח] מתיישב ישיבת קבע
אנגלית: become permanent

***

1. [תנ] מקַבֵּל בּתַשלוּם, לוקֵחַ בּמחיר, כלומר כל מי שרוכש מוצר והוא מקבל את הקניין - או הופך בעל זיקה - ברכוש, באמצעות פעולת הקנייה: השדה אשר קנה אברהם מאת בני חֵת (בראשית כה 10); היא ביקשה לקנות שמלה חדשה לכבוד המסיבה
2. [תנ] רוכֵש, מַשׂיג, מסַגֵל, מקַבֵּל (מִקצועַ, מיוּמָנות וכד') על- ידי לימוּד ואימוּן: קנֵה חכמה קנֵה בינה (משלי ד 5); דעה קנית - מה חסרת? (מדרש רבה ויקרא א); בלימוד ממושך הוא קנה את חכמתו
3. [תמ] נושֵׂא אישה: קנֵה אישה ראשית קניין עזר ומבצר יעמוד משען (בן סירא)
4. [תנ] יוצר, בּורא, עושֶׂה: אל עליון קֹנֵה שמים וארץ (בראשית יד 22)
5. [תמ] (בַּהשאלה התַלמוּדית) רוכש את זכוּת הבַּעלוּת לאו דווקא בכסף על דָבָר: כיוון שמשך כל שהוא קנה (בבא בתרא עה); הלוקח פשתן מחברו - הרי זה לא קנה עד שיטַלטלֶנוּ ממקום למקום (בבא בתרא ה, ז); הוא קנה את הבעלות על הקרקע הזאת
אנגלית: buyer; purchase; created

***

1.לָקוחַ, צַרכָן (ההפך: מוכֵר): הקונה אל ישמח והמוכר אַל יִתאַבֵּל (יחזקאל ז 12); הקונה ביקש את עזרת המוכר
2. אדון, בּעלים: יָדַע שור קונֵהוּ וַחמור אֵבוּס בּעָליו (ישעיה א 3); שהיה חגור מותניו בזינו (בחגורתו) כעבד לפני קונו (מדרש רבה במדבר ד סוף)
3. כינוי לֵאלוהים, היוצֵר, בורא: כִּי אתה קָנִיתָ כִלְיֹתָי (תהילים קלט, 13); הרִמֹתי יָדי אל ה' אל עליון קֹנה שמים וארץ (בראשית יד 22)
אנגלית: consumer; owner; God

***

ראו: קוטן

***

1. מוזר, אקצנטרי, גחמני, בעל מחשבה עקומה
2. (בהשאלה) סוטה מיני (עממי).
3. בוטה, חריג, יוצא דופן (עממי)
אנגלית: kinky, pervert, bizarre

***

1.[תנ] דופן, מחיצה, כותל המפריד חָלָל לַחלָקים כּגון חדרים בּבַּיִת: הנגע בּקירֹת הבית (ויקרא יד 37); וְחָרָשֵי עֵץ וְחָרָשֵי אבן קיר (שמואל ב' ה, 11); קיר זה משותף לשני הבתים;
2. [תנ] חומה: כי ביתה בקיר החומה (יהושע ב 15); הקיר שסביב הבית מנע את כניסתי אליו;
3. [תנ] עיר, קריה: קיר מואב;
4. [יב] צד אחד של יריעת אָריג: מַעשֵׂה חושֵב... אריגת שתֵי קירות (רש"י שמות כח 6);
5. [תנ] גָדֵר: וַתִלחַץ את רֶגֶל בִּלעָם אל הַקיר (במדבר כב 25);
6. [עח] (בפייסבוק) העמוד שיש לגולש, בעל החשבון, תמונה ושטח עליו הוא מביע את הגיגיו ואת המסרים אותם הוא רוצה להעביר (עממי)
אנגלית: wall; town; fence

***

(בגסטרונומיה) קוקטייל המבוסס על יין לבן יבש וקְרֵם דֶּה-קַסִיס. כשבמקום יין לבן משתמשים בשמפניה לבנה הוא נקרא קִיר רוֹיָאל (Kir Royale)
אנגלית: Kir

***

ראה: מְקָרֶה

***

ראה: קוטֶר

***

ראו: קוטר

***

ראה: מקַטרֵג

***

כינוי לאלוהים: מִי פָּעַל וְעָשָׂה, קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ (ישעיהו מא, 4)
אנגלית: A nickname for God

***

לועֵג לו; מחרֵף ומגדֵף אותו בקול: גַּם-הֵמָּה בָּגְדוּ בָךְ גַּם-הֵמָּה קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ מָלֵא (ירמיה יב 6)

***

(על יסוד ישעיה נח 1) צועק בקול רם

***

(על יסוד ישעיה סא 1) שולח אותו לחופשי

***

משַחרֵר: לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ (ישעיה סא 1)
אנגלית: release

***

(קוֹרֵא = עוף ממשפחת התרנגולים הדוגר על ביצים שאינן שלו); (בהשאלה) עושה עושר, שלא במשפט, מתעשר מרכוש שאינו שלו (על יסוד ירמיה יז, 11)

***

(על יסוד תהילים קיח 6) (מֵצַר = מקום צר או בהשאלה מקום שבו צרות ומצוּקות) ממקום סבלו ומצוקתו קורא לישועה

***

(על יסוד משלי יח 6) מתגָרֶה, פותח בקטטה מְהַלֵּך

***

(על יסוד תהילים קל 1) קורא מעומק נפשו או מתוך עומק צרותיו ומצוקותיו מְעַנֶּה

***

(על יסוד יואל ב 15) מכריז על אסֵפה עָקָא

***