_ פירוש

1. [תנ] מַעבָר לתנוּחת עמידה, הִתייצבוּת: שִבתָם וקימתם הַבּיטָה (איכה ג 63); בשעת שכיבה - שכיבה ממש, ובשעת קימה - קימה ממש (ברכות יא.); משהתעורר קימתו מהירה
2. [עח] הִתעוררוּת מִשֵינה: קימה בשעות הבוקר המוקדמות מאריכה את היום
3. [תמ] תקוּמה, הִתאוששוּת: הצדיקים נכֵאים בעולם הזה אבל לעולם הבא יש להם קימה וגבוּרה (מדרש תהילים א 20); ולמפלתי תָשית קימה (מלשון הפיוט); קימתו של עמנו מדהימה את כל העמים
4. [יב] (בּסִפרוּת המֶחקָר) קִיוּם, מציאוּת: קימַת הדבָרים כּוּלָם בִּידיעַת הַקַדמון יִשתַבַּח (מלשון הפיוט)
אנגלית: getting up, arising

***

ראו: קדים

***

ראו: קדים

***

ראו: קוטם

***

ראו: קוטם

***

ראו: קוטל

***

ראו: קוטל

***

ראו: קהילייה

***

1. סוג עצים ממשפחת Sterculiaceae הסטרקוליים בעלי פירות הלקטיים וזרעים אגוזיים שמוצאם באפריקה הטרופית, באיי הודו המערבית ובברזיל;
2. פרי העצים הנ"ל, שהוא אגוז חום גדול ומר, המכיל סם מעורר שנוהגים ללעסו באפריקה ובאיי הודו המערבית בגלל ההשפעה הנרקוטית שבו;
3. מין משקֶה קל תוסס, צבעו חום- שחור, מתוק, המופק מן האגוז הנ"ל. מכיל כ-2% קופאין וגלוקוסיד ששתייתם ממריצה את פעולת הלב
אנגלית: cola

***

מעמד בעל זרועות המשמש לתליית מעילים או גם בגדים אחרים (גם: מתלה מעילים)
אנגלית: Coat hanger

***

1. [עח] מִתקָן לִתלִיית בֶּגד או מַגֶבת: יש לתלות את המעיל על קולָב
2. [תמ] לוּחַ ובו וָוים לתלות עליהם סחורה לרַאווה: קולָב הלך אַחַר מַסמְרותָיו (שבת ס:); פריט זה מצאתי תלוי על קולב בחנותו (תנו דעתכם להבדל בין כּוֹלָב לבין קוֹלָב)
אנגלית: hanger

***

(באירופה ובישראל) קומת הקרקע (בארה"ב) הקומה מעל העמודים. למעשה בישראל ספירת הקומות משתנה על פי ההקשר - כך סופרים את הקומות בבניין של שלוש קומות כאל קומת קרקע, קומה ראשונה וקומה שניה ויש שיתייחסו כאל קומה ראשונה, שנייה ושלישית ולכן כדאי ברכישת דירה לברר כמה מדרגות יובילו לפתח הדירה
אנגלית: First floor

***

1. [עח] דיוטה; חדרים או דירות הבּנוּיִים במִפלָס אחד: הקבלן בנה בית של חמש קומות
2. [תנ] גובַה (בעיקר של אדם או מבנה) מידת דָבָר מלמטה עַד ראשו: שִשים אַמה אָרכּו ועשרים רָחבּו ושלֹשים אַמה קומתו (מלכים א' ו 2); בזכות קומתו הגבוהה הוא נבחר לשחק כדורסל
floor, storgy

***

ראו: קדים

***

ראו: קדים

***

ראו: קוטם

***

ראו: קוטם

***

ראו: קוטל

***

ראו: קוטל

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

הר הגעש הפעיל ביותר בעולם (עלפי גינס) הנמצא בהוואי, ארה"ב
אנגלית: Kilauea

***

ראו: קדים

***

ראו: קדים

***

ראו: קוטם

***

ראו: קוטם

***

ראו: קוטל

***

ראו: קוטל

***

1. ראו: רפובליקה
2. קבוצת אנשים סגורה בעלי עניין משותף, אפיון משותף מבחינת תחומי הפעילות והעיסוק, הגאוגרפיה, האידאולוגיה וכד: קהיליית המודיעין, קהיליית הרופאים

***

ענף בפיזיקה העוסק בחֵקר הגלים ותנועותיהם

***

משני, מסייע או עוקף

***

צדדי, עקיף, נִלווה; מקביל: זהו טיעון קולָטֵרָלי לטיעונים המרכזיים

***

ראו: קדים

***

ראו: קוטם

***

ראו: קוטל

***

ראו: קדים

***

ראו: קדים

***

ראו: קוטם

***

ראו: קוטם

***

ראו: קוטל

***

ראו: קוטל

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראה: קָבִיל

***

ראה: קְדָל

***

ראה: קָהָל

***

ראו: קדים

***

ראו: קדים

***

ראו: קדים

***

ראו: קוטם

***

ראו: קוטם

***

ראו: קוטם

***

ראו: קוטל

***

ראו: קוטל

***

ראו: קוטל

***

1. מִצלל; מכשיר דמוי מזלג מתכתי בַּעל שתי שיניים המשַמֵש לזיהוּי של צליל מוּזיקָלי (בלועזית: קָמֶרטון): מכוון הפסנתר נעזר בקולָן;
2. מגבֵּר קול
אנגלית: kammerton, tuning fork

***

דֶבק: קולן של סופרים (פסחים ג, א)
אנגלית: glue

***

גבעול, קֶלַח, קנֶה: חתוך את הקולָסים של הכרוב לרצועות דקות
אנגלית: stalk, stem

***

ראה: קְהָלִי

***

ראו: קהילייה

***

ראה: קְבִילָה

***

ראה: קְדִימָה

***

ראה: קִטְמִית

***

ראה: קהילה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

התארגנות בקהילה: יֵצר של קהילתיות הוא המניע להקים מרכזים קהילתיים בשכונות
Gemeinshaft, community

***

ראה: קהילָתי

***

ראה: קהילָתי

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

1. של הקהילה: ארגון קהילתי הוקם כדי לזרז את הטיפול בסוגיה
2. חֶברתי, ציבּוּרי: מרכז קהילתי הוקם בשכונה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראה: קהילָתי

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קהילייה

***

ראו: קדים

***

ראו: קוטם

***

ראו: קוטל

***

1. [עח] רועש, צעקני, צרחני: דיבורו קולני מאוד; ככל שנקפו השעות המוזיקה נעשתה קולנית ורועשת
2. [תמ] צעקן, מַשמיעַ קול רם: איזו היא קולָנית? כל שהיא מדברת בתוך בֵּיתָהּ וּשכֵנֶיהָ שומעין קולָהּ (כתובות ז, ו); הוא קולני ביותר וכולם שומעים אותו למרחוק
אנגלית: boisterous

***