1. [עח] לא-חד, שחוּדו פּגוּם: הסכין קהה ויש לחדדה
2. [תמ] לא חריף, עמוּם, מטוּשטש, מעוּרפּל, לא רגיש: הלָכה קֵהָה (מדרש רבה שיר השירים ג); מרוב בלבול ומבוכה רגשותיו קהים; הוא דיבר במין ייאוש קהה
3. [יב] לָקוּי, מכוּוָץ, כגון: שינַיים קֵהות: שיניו נהיו קהות משום שאכל פרי בוסר
4.[תמ] שֶיֵש לו טַעם בּוסֶר, חָמוּץ: ענָבים קֵהות (אבות ד, כ); הבננה עדיין בוסר וטעמה קהה (שימו לב להבדל בין כהה לבין קֵהֶה)
אנגלית: blunted, lessen
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה