1.[עח] רקיחה, התקנת מרקַחת, ערבוב ומזיגה של חומרים רפואיים של פֵּרות, או מיני בשׂמים;
2. [עח] ריבּה (סִפרוּתי): אכלו ריקוחים של תות ושל תפוזים;
3. [תנ] משחה, תַמרוּק: ״ותשרי למלך בשמן ותרבי רִקחָיִך״ (ישעיה נז, 9); בושם ריקוח התבשמי (פיוטים, סידור 706)