1. [יב] עובר תהליך הַרזָיה, נַעשֶׂה רָזֶה: אובד ונידח ומשמן בשרו רזה (ספרות ימי הביניים); 2. [תנ] מחליש, מדלדל, עושֶׂה לרזה: כי רזה את כל אלוהי הארץ (צפניה ב, 11)
1. [תנ] צר מכּל צדדיו, כּחוּש, צנוּם (ההפך: שָמֵן): ושפטתי בין שֶׂה בִרְיָה וּבֵין שֶה רָזָה (יחזקאל לד, 20); 2. [עח] (מַאכָל) דל בשוּמנים: בחלב רזה יש אחוז אחד של שומן; 3. [תנ] (אדמה) דל בִּדשָנים, לא פּורֶה: ומה הארץ השמנה היא אם רזה? (במדבר יג, 20); קרקע רזה יש לטייב ולדשן
1. קריאה, שמועה, השמעת דִברֵי גנַאי: ויעבר הָרִנָּה במחנה כבֹא השמש לאמור (מלכים א' כב 36) 2, צער, עצב: וַיַּרְא, בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ, אֶת-רִנָּתָם (תהילים קו, 44); ולא הייתה שם רינה לדבר זה (רמב"ם הלכות סוטה ב, יד)
1.[יב] הפָצת שמוּעה בִּגנוּתו של אַחֵר, לַעַז: מפני רינון ולעז בני אדם (רש"י יבמות כו); תמיד נשמעו עליו רינונים שאינו ישר, אבל אין הוכחות לכך
2. [תמ] רינה, זִמרה, שירה: "הקשיבה רינתי" - זו רינון תורה (ירושלמי ראש השנה נט, ג); יעלה... וייראה רינוננו עד ערב (מלשון התפילה); רינון שירֵי תודה להביע בכלי זמרִי (גנזי שכטר ג 116)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![רינופרינוס [מש]](assets/images.lib/0_43231000_1543508812_3125364.jpg)
טעות \ הערה