
איש ואישה
1. [תמ] מונח הִלכתי המציין אישה שנישאה כדת משה וישראל על־ידי חופה וקידושין
2. [תנ] מסוגי העריות החמורים, ניאוף שנאסר בעשרת הדיברות. מתחייב במיתת בית דין בחנק ואף בסקילה - כשמדובר בארוסה. אשת איש מוּתרת לאחֵר רק על־ידי גט או במות הבעל
3. [עח] (בהרחבה) אישה נשואה לאיש, לא רווקה