_ פירוש

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

העמדת פני קָרבן, בדרך כלל כדי לזכות באהדה או בתשומת לב

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

(על יסוד ירמיה כ 9) הוא מלֵא רצון לפעול

***

משל לדבר המתפשט במהירות:
הרכילות על הזוג המלכותי התפשטה כמו אש בשדה קוצים
אנגלית: wildfire

***

(בביטוח) אש הנמצאת במקום שהיא אמורה להיות, כגון בכיריים, באח, בתנור, בכבשן וכדומה (ההפך:
אש עויינת)
אנגלית: friendly fire

***

(על יסוד בן סירא ג 28) מים מכבים גם אש חזקה; (בהשאלה) מצנֵן את התלהבותו של פלוני לְוַואי

***

(על יסוד הושע ז 6) (במקור) אש עזה; (בהשאלה) התרגשות רבה מרוב רוגז או בהילות; (גם בהוראה) נלהב מאוד

***

1. הוא מלא רצון לפעול
2. (גם בהוראה) דבר מציק שמבקש לפרוץ (על יסוד ירמיה כ 9)

***

(על יסוד ויקרא ו 6) (במקור) האש שבָּערה יומם ולילה על הַמִּזבֵּח בַּמִּשכָּן וּבבית הַמִּקדָּש; (בהשאלה) בְּעֵרה מתמדת

***

1. [תנ] תופעת אור וחום בּגוּף בּועֵר, שַלהֶבֶת, נוּר, לֶהבה:
באפס עצים תכבה אש (משלי כו, 2); ואין הקטרה ללא אש (רש"י יומא מה:); כיבוי אש במים
2. [יב] אחד מארבעת יסודות האלכימיה (העתיקים): אש, רוח, מים עפר (חובות הלבבות)
3. [תמ] אחד מאבות נזיקין: אש של אדם שהזיקה את ממונו או את גופו של חברו (בבא קמא ב.)
4. [עח] (בביטוח אש) גורם המייצר חום, להבה או בערה (מונח שהתייחד, בדרך כלל, לבערה של אונייה). האש היא תרכובת של ניצוצות או להבה אך לא התפוצצות, הגורמת להתלקחות
5. [עח] הוראה לירי של כּלֵי נֶשֶק הפועלים בּכוחַ אבק שׂרֵפה: המפקד צעק: "אש!" והחיילים ירו
אנגלית: fire, flame, heat

***

1. [תנ] כּינוּי לרֶגֶש עַז, כגון כעס, קנאה, תשוקה:
באש עֶברתי כִּליתים (יחזקאל כב, 31); אש האהבה שורפת את לבו
2. [תמ] קדחת: אש של עצמות (גיטין ע, עא)
3. [עח] מצוין, נפלא, יוצא מן הכלל (עממי): הוא הכין פשטידה - אש!; הצלחת להניע את האוטו? אש!
אנגלית: strong emotion; fever; excellent

***

***

***

***

***

***

מורד הר, מדרון:
תַּחַת אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה (יהושע יב, 3)

אנגלית: slope

***

***

***

***

***

***

***

***

***

1. (שוּל = תחתית) (בהשאלה) פניו נפלו מרוב צער וּבוּשה (על יסוד מגילה יא)
2. (גם בהוראה) הושפל:
דְּבָרִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בְּיַלְדוּתוֹ מַשְׁחִירִים פָּנָיו לְעֵת זִקְנָתוֹ (על יסוד שבת קנב.) זוכרים לאדם את חֶטאי נעוריו
אנגלית: humiliated, degraded

***