_ פירוש

ראה: מִתקַלֵל

***

קבלת קללה: הִתקַללוּת האדמה גרמה לכך שלא תניב פרי

***

ראה: מִתְקַלֵּס

***

(ב-) בּיזוּי, העלבה, התייחסות בלגלוג ובבוז (ספרותי): הִתקַלסוּתם בו לא העליבה אותו שכן ידע שהיא נובעת מקנאה

***

ראה: מִתקַמֵץ

***

ראה: מִתקַלֵף

***

הִתכַּווצוּת: הִתקַמצוּת אצבעותיו לאגרוף היא סימן היכר לכעסו

***

1. איבּוּד הקליפּה או השִכבה החיצונית: הִתקַלפוּת קליפת הפרי נחוצה כדי שתוכל לאוכלו
2. היפרדות העור מן הבשר: לאחר הכוויה, הִתקַלפוּת העור שנפגע היא פן בהחלמתו (ג0.48) הִתְקַלְקֵל ראה: מִתקַלקֵל

***

ראה: מִתקַלֵש

***

הידַללוּת, איבּוּד הסמיכוּת: הוספת מים גרמה להִתקַלשוּת המרק

***

ראה: מִתקַמֵר

***

1. הִתעַקמוּת והתעגלות כעין כיפה: הִתקַמרוּת גבו של החתול היא סימן שהוא מתגונן
2. מצב אֳנייה שהעילוי בה עולה על המשקל באזור האמצעי של האורך, וכנגדו הוא מופחת בשני הקצוות

***

ראה: מִתקַלֵחַ

***

ראה: מִתקַמֵחַ

***

ראה: מִתקַסֵם

***

מתמלא רגשי קֶסם כלפי משהו או מישהו: למרות הִתקַסמוּתו ממנה לא רצה בה כאישה (ראו: היקסמות)
אנגלית: Enchantment

***

ראה: מִתקַסֵר

***

הִתמַלכוּת, עליית אדם לכֵס הקיסרות: הִתקַסרוּת נפוליאון אִכזבה רבים ממעריציו

***

ראה: מִתקַעֵר

***

התערערות, התמוטטות: הִתקַעקְעוּת יסודות המשטר הייתה הסיבה לַמהומות

***

ראה: מִתקַפֵּד

***

ראה: מִתקַפֵּל

***

1. היוָוצרוּת קפָלים: בשעת הישיבה נוצרת הִתקַפּלוּת בבגדים
2. היות מקוּפָּל: הִתקַפּלוּת האוהל קלה מהקמתו
3. נסיגה (עממי): הִתקַפּלוּת האויב הייתה מהירה לאחר שספג מכה קשה
4. (בניהול) תהליך של התפטרות מחלקים לא רצויים במערכת הארגון. (עממי).
אנגלית: hiving-off

***

ראה: מִתקַפֵּץ

***

ביאה לכלל כעס ורוגז, התרגזות: הבּיזָיון שמגיע לנפש האנשים מפאת התקצפות נשותיהם והתרגזותן עליהם (ספרות ימי הביניים)

***

הִתמַעטוּת האורֶך, היעשׂות קצר משהיה: משום שקומתה קטנה, נחוצה הִתקַצרוּת השמלה

***

ראה: מִתקַפֵּחַ

***

התעקמות כעין קערה: הִתקַערוּת כף ידה אפשרה למים להצטבר בתוכה

***

ראה: מִתקַעקֵעַ

***

הִתקַשוּת (של חומר או של אופי): חייו הם שגרמו להִתקַשחוּתו
אנגלית: hardening

***

ראה: מִתקַשֵט

***

שיפּוּר המַראֶה של אָדם על־ידי שהוא שָׂם על עצמו קישוט(ים), התייפּות, התהדרות: הִתקַשטותה לקראת המסיבה זיכתה אותה במבטים משתאים

***

1. [יב] הפיכה לקָשה: הִתקַשוּת האיברים (ספרות ימי הביניים); הִתקַשוּת הבוץ לאחר התייבשותו היא נוראה
2. [עח] הִיוָוצרוּת קושי להכין או לעשות וכד': האֵם עזרה לבנה בשיעורי הבית בשל הִתקַשוּתו בלימודים ללללללללללללללללללללללללללללללל

***

ראו: מִתְקַשֵּר

***

(על יסוד תענית כ.) השמים התעננו, התקדרו בעננים כבדים מִתְרַאֶה

***

1. [יב] התחַבּרוּת, יצירת קֶשר (בטלפון או במכתב וכד'): והִתקַשרוּת חלקיו זה בזה (ספרות ימי הביניים); הִתקַשרוּתם של האוהבים זה עם זה הייתה תכופה למדי
2. [עח] חתימת חוזה, כריתת ברית: כדי לקנות דירה דרושה הִתקַשרוּת חוזית בין הקונה ובין המוכר
3. [עח] הסכם זמני המחייב אחד הצדדים עד להסכם סופי
4. [עח] העברת תהליך בקרה לשִגרה סגורה מוגדרת במחשב
אנגלית: engagement; binder; connection

***

הִתכַּסוּת (השמים בעננים): הִתקַשרוּת השמים בעננים בישרה על בוא הגשם (על-פי תענית כ)
אנגלית: covering

***

ראה: מִתקַשֵחַ

***

קבלת צורה של קֶשת: הִתקַשתוּת גבה העידה על גמישותה הרבה

***

ראה: מִתקַשקֵש

***

1. השמעת דפיקות (של עצם מיטלטל בתוך כלי): הִתקַשקְשוּת המטבעות בקופסה הייתה רעשנית למדי
2. עיסוק בדברים שאין בהם ממש (עממי): הִתקַשקְשוּתם לא הניבה שום מסקנה

***

ראה: מִתקַשֶה

***

ראה: מִתקַזֵז

***

התנהגות קונדסית, השתובבות: התקַנדסוּתם הייתה משעשעת כל עוד לא הזיקו לאיש

***

ראה: מִתקַנדֵס

***

ראה: מִתקַנֵא

***

התעוררות קנאה: הִתקַנאוּתה בחברתה פגמה בחברותן

***

התנגבות: בשעת הצטננות נחוצה הִתקַנחוּת האף

***

ראה: מִתקַנֵחַ

***

ראה: מִתקַרחֵן

***

1. התהוות מעטה קֶרָח: ההִתקַרחְנוּת מאפשרת החלקה על האגם
2. התהוות קרחונים: הִתקַרחְנוּת היא תופעה הרווחת בקוטב
3. תוצאי פעולת קַרחונים

***

הליכה מדשדשת: בשל עייפותו הייתה הליכתו התקרטעות

***

ראה: מִתקַרצֵף

***

ראה: מִתקַרזֵל

***

(בהשאלה) הִתבַּהמוּת, עֶדרִיוּת, אבדן צלם אנוש, אבדן החשיבה החופשית, אָבדַן תחושת המוּסָר והביקורת העצמית והשתעבדות לרצון הרודן: הִתקַרנְפוּת היא התנהגות של פחדנים

***

ראה: מִתקַרקֵר

***

ראה: מִתקָרֵא

***

ראה: מִתקָרֵב

***

ראה: מִתקָרֵד

***

1. [עח] הַקטָנת המֶרחָק, היעשות קרוב: התקרבות מכונית לזו שלפניה עלולה לגרום תאונה
2. [יב] התיידדוּת: אהבה - שם מוּנח להִתקָרבוּת שני אישים זה לזה (ספרות ימי הביניים)

***

הִתכַּסוּת של קרקעית כלי באַבנית או בחומרי מִשקע אחרים

***

1. נשירת השֵׂיער, התהַווּת קָרַחת: הִתקָרחוּתו גרמה לו לשנוא את מראהו
2. הפיכה לקֶרַח (ספרותי): הִתקָרחוּת הנהרות באירופה היא תופעה החוזרת ונשנית בכל חורף

***

ראה: מִתקָרֵן

***

ראה: מִתקָרֵם

***

הִתכַּסוּת בקרום: בשעת אפיית הלחם הִתקָרמוּתו ניכרת לעין

***

ראה: מִתקָרֵש

***

1. [יב] הפיכה למוּצָק, היעשׂות קרוש, קפיאה: ההִתקָרשוּת והקפיאה (ספרות ימי הביניים); מטרתה של הִתקָרשוּת הדם היא למנוע אָבדן דם מיותר
2. [עח] תופעה גאולוגית, שבה מרכיבים מסוימים בשכבת הסלע נוטים להתקרש בחלקים מסוימים שלו

***

1. הִתקַשוּת לחומר קרני: קשקשים שעל גוף היונקים הם תוצר של הִתקָרנוּת תאים
2. התפשטות קרניים (אור, חום וכד'): הִתקָרנוּת קרני השמש בחורף מחממת האוויר

***

ראה: מִתקָרֵר

***

1. [יב] ירידת החום, היעשׂות קר יותר: עם בא הסתיו חלה הִתקָררוּת של האוויר
2. [עח] הִצטַננוּת, מחלה זיהומית קלה של דרכי הנשימה, מלוּוה נזלת וצרידוּת ולפעמים עלייה קלה של החום: בשל הִתקָררוּתו הקשה הוא נשאר בבית, ולא יצא לטיול
אנגלית: cold, cooling

***

ראה: מִתקָרֵחַ

***

ראה: מִתקָרֵעַ

***

ראו: מתאקלם

***

ראו: מתאקלם

***

ראו: מתאקלם

***

ראו: התאקלמות

***

ראו: התאקלמות

***

ראו: מתאקלם

***

ראו: מתאקלם

***

ראו: מתאקלם

***

ראו: מתאקלם

***

ראו: מתאקלם

***

ראו: מתאקלם

***

ראו: מתאקלם

***

ראו: מתבקע

***

ראו: מתבקע

***

ראו: מתבקע

***

ראו: התבקעות

***

ראו: התבקעות

***

ראו: מתבקע

***

ראו: מתבקע

***

ראו: מתבקע

***

ראו: מתבקע

***

ראו: מתבקע

***

ראו: מתבקע

***

ראו: מתבקע

***

ראו: מתבקש

***

ראו: מתבקש

***

ראו: מתבקש

***

ראו: התבקשות

***