1. [עח] הִתחַזקוּת, התגברות: התעצמות רגשותיה מנעה אותה מלחשוב בהיגיון
2. [יב] התאמצות, השתדלות: כי כל ההִתעַצמוּת הוא הִמַשך אחר השרירות (ספרות ימי הביניים); הִתעַצמוּתו להרגיע את הרוחות הסוערות הוכתרה בהצלחה
3. [יב] התגשמות, היות לעצם: ירמוז על ההִתעַצמוּת ההִיוּלי מהצורה (ספרות ימי הביניים)
4. [עח] צבירת כוחות ואמצעֵי לחימה נוספים על הָרָמה המתוכננת: הִתעַצמוּת הצבא נדרשה בשל התחזקות צבאות האויב
5. [תמ] ריב, ויכוח: שניים שנתעצמו בדין (סנהדרין), ואולי הכאיבה אותו בזה ההתעצמות שהיה ביניהם (רלב"ג)
אנגלית: strengthening, efforts; dispute