1. [תנ] נֶגד, מוּל: לא יִתיַצֵב איש בּפָנֶיךָ (דברים ז 24) אין אדם מֵעז פָּניו בִּפנֵי בַּעל חובו (בבא מציעא ג.)
2. [תמ] בנוכחות-, במעמד-: חָכם אינו מדַבֵּר בפני מי שהוא גדול ממנוּ בחָכמה ובמִניָין (אבות ה, ז)
3. משַמש כתואר הפועל בזיקה למילים המַבּיעות יכולֶת להחזיק מעמד, כגון: צֶמַח חָסין בִּפנֵי קָרה; אין דָבר העומד בִּפנֵי הרצון