גומץ המרפק
[תנ] חור, גומה, חפירה בקרקע: חֹפֵר גוּמָץ בו יִפּוֹל (קהלת י, 8); משפיל ומפיל כל מעיל בגומצו אשר חפר (רבי שמואל הנגיד)
2. [עח] האזורים בדופן התא אשר נותרו בלתי מעוּבּים לאחר שחָלה בו הִתעַבּוּת משנית. אזורים אלה מהווים מֵעֵין גוּמות. באופן רגיל מופיעים הגוּמָצים זה מול זה וּמקִלים את פִּעפּוּעַ החומרים מתא אחד למשנהו
3. [עח] שקע, גומה שטוחה, חלל בפני השטח של הגוף או של איבר. לפי זה "גומץ המרפק" הוא החלק הפנימי של המרפק, ו"גומץ בית הברך" הוא החלק האחורי של הברך: בצילום הרנטגן התגלה גומץ בקיבתו
אנגלית: pit, hole, fossa
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה