1. [יב] רַעש קל, רִשרוּש, כּגון רחש של עלים בּרוּחַ קלילה: שיש הומות וקולות ואוושות ביום הגשמים (רש"י תענית ח); לא ראיתי איש, אך שמעתי אוושת צעדים על מצע העלים
2. [עח] (ברפואה) סדרה של תנודות (ויברציות) ארוכות יחסית שאפשר לשָמען - האוושה נובעת מעִרבּוּל בזרם הדם: אוושה בלב
אנגלית: murmur