_ פירוש

בֶּן-מָוות, אדם שנגזר דינו למיתה, כאמור בפסוק: "כי איש מָוֶת אתה" (מלכים א' ב, 26)

***

(על יסוד שמואל ב יט 29) אדם שנגזר דינו למוּת

***

1. עח] בקי בלשון, בַּלשָן, מוּמחה בתורת הלשון ודקדוּקה
2. [תנ] מַלשין, הולך רָכיל, מוציא דיבה: איש לשון בל יכּון בארץ (תהילים קמ 12)
3. [עח] פּטפטן, מרבה בדיבור
אנגלית: linguist; informer; prattler

***

1. [תנ] יָדיד נֶאמָן, ידיד אינטימי, מקורב: ראש הממשלה התייעץ עם איש סודו (על יסוד איוב יט 19); דווקא איש סודו מקליט אותו בחשאי כדי שיוכל להפליל אותו בבוא העת
2. [עח] (בתאטרון) כפיל בדיוני שעל-פי-רוב דמותו נוגדת את דמות גיבור המחזה (גיבור מוג לב). הדיאלוג עמו משמש תחליף למונולוג, ובאמצעותו מוצג השיח הפנימי של הגיבור
אנגלית: confidant

***

1. (בימאות ובצבא) כינוי ללוחמי קומנדו ימי וצוללים במשימות צבאיות שמומחיותם היא שחייה מתחת למים בעזרת מכלי אוויר הנישאים על גבם
2. שֵם מקובל לאנשי יחידות חבָּלה תת- מימית. אמודאי, צוללן העוסק בּיִיחוּד בּעִניְינֵי חַבָּלה
אנגלית: diver, frogman

***

(בהשאלה) כל אחד צריך להסתופף במסגרת שלו, ביחידתו, בקבוצה לה הוא שייך ולדבוק בשורשיו כדי למנוע אי סדר, קנאה ותחרות (על יסוד במדבר א, 52)
אנגלית: A man on his camp and a man on his flag

***

נוכֵל, שאינו הגוּן עַוָול (על יסוד משלי כט 27)

***

(על יסוד משלי יא 12) חכם, משכיל

***

1. [תנ] (במקור) ציון לתכונה שלילית, אוהב מתנות ורודף בצע: מֶלֶךְ--בְּמִשְׁפָּט, יַעֲמִיד אָרֶץ; וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה (משלי כט 4)
2. [עח] (בימינו) ציון לתכונה חיובית, אדם שניחן בתכונות נאצלות
אנגלית: greedy; remarkable man

***

(על יסוד מלכים א ה 5) שַלווה ושקט, תקופת פריחה ושִׂגשׂוּג

***

איש שניחן בהופעה מרשימה (על יסוד שמואל א טז 18)

***

(על יסוד איוב א 8) תמים, צדיק

***

רֵע נאמן (על יסוד תהילים מא 10)

***

(על יסוד בראשית כה 27) איכר

***

(על יסוד בראשית ו 4) אדם מכובד וידוע, אנשים מפורסמים

***

איש נאה (על יסוד שמואל ב כג 21)

***

(על יסוד שבת סב:) (שחץ = חיה טורפת המַפּילה את חיתתהּ על החיים בקִרבתה); (בהשאלה) יהיר, שחצן שַׁחַק

***

סטירת לחי (עממי)
אנגלית: light blow

***

1. (במקור) חלול; שפנימיותו ריקה (על יסוד איוב יא 12)
2. (בהשאלה) בוּר, חסר שֵׂכל נָלוֹז

***

קל דעת וחסַר אחריוּת (על יסוד שופטים יא 3)

***

1. [עח] פילוסוף, הוגה דעות: בסימפוזיון על בעיות החברה השתתפו אנשי רוח מארצות שונות
2. [תנ] נביא, אדם שֶיֵש בו השראת אלוהים: אוויל הנביא, משוגע איש הרוח (הושע ט 7)
3. [עח] מי שעוסק במקצוע עיוּני-רוּחני, כגון: סופר, פילוסוף, וכד'
4. איש בעל השׂכּלה רחבה (גם: איש הרוח)
אנגלית: intellectual

***

(מתרועע = מתחבֵּר) אדם נוח להתיידד אדם חברותי שידידיו מרובים (על יסוד משלי יח 24): העובד החדש התגלה עד מהרה כאדם נדיב, אנושי ואיש רעים להתרועע
אנגלית: A man who's easy to be friends with

***

(על יסוד ירושלמי מגילה עד, א) אדם שכל חייו מוקדשים לתורה והוא פָּרוּש מהחוּלין; (בהשאלה) אדם המתמסר כל-כולו לדבר אחד

***

1. הזָכר בבני אדם בגיל הבגרות, גבר: "איש או אישה" (שמות כא, 29);
2.(בהשאלה) הזָכָר בבעלי החיים: "מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה, איש ואשתו" (בראשית ז, 2);
3. (בהרחבה) אדם, מישהו, פלוני, וברוב השימושים גברים ונשים: "אם בהמה אם איש לא יחיה" (שמות יט, 13); איש אחד חיפש אותך;
4. בעל לאישה: "איש נעמי" (רות א, 50); "איש ואישה זכו - שכינה ביניהן" (סוטה יז)
אנגלית: man, person; husband

***

1. [תמ] אָדם חשוּב, אישִיוּת: "אישי, כוהן גדול, קרא אתה בפיך!" (יומא א, ג); שני האישים חתמו על הסכם שלום;
2. [תנ] גיבור, אמיץ, חזק: "וחזקת והיית לאיש" (מלכים א' ב, 2);
3. [תנ] בעל מקצוע, כגון בביטוי: "אַנשֵי אֳנִיות" (מלכים א' ט, 27);
4. [תנ] (בנסמך לשמות עצם) בעל, מאופיין ב־, כגון בביטוי "איש דעת" (משלי כד, 5);
5. [עח] אדם הגון, אדם בעל תכונות חיוביות (עממי מאידיש: אַ־מֶענטש)
אנגלית: personage; a hero; professional; honest man

***

1. (בנסמך לשם מקום) תושב: "איש יהודה" (ישעיה ה, 3); אנשי ירושלים;
2. יצוּר על־אנושי, סוג של מַלאָךְ: "ואשמע את האיש לבוּש הבדים" (דניאל יב, 7);
3. [במשפט שלילה או שאֵלה] שוּם אחד, אף לא אחד: "אין איש עמָנוּ" (בראשית לא, 50);
אנגלית: resident; Alien; nobody

***

1. [יב] פרטי, השייך ליחיד: מאלו העניינים האישיים (מורה נבוכים); כל אחד מקבל מספר אישי בצבא;
2. [עח] מטֶבע האיש, מיוחד (בלועזית: אִינְדִּיוִוידוּאָלִי): חתימת יד אישית; הוא התהדר בסגנון האישי שאימץ לעצמו
אנגלית: personal, private

***

ראה: מוֹשִיב

***

לחלופה העברית, ראו: נָשית
כאב בגיד הנשֶה, באזור המותניים והירך, בגלל לחץ על עצם הנשה. בין הסיבות לאישיאס: קישיון של חוליות עמוד השדרה, דיסקוס שמוט ועוד

באנגלית: sciatica

***

ראה: מושיט

***

1. [תנ] עיגוּל שחור בּמֶרכּז העַיִן: יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ (דברים לב, 10); כי אתה המאיר לאישון בת עין (תלמוד בבלי), ופירושו: בָּבַת העַין, מרכז העַיִן, שבו תלויה הראייה.
2. [עח] מָשָל לדָבר יקר בּיותר, בָּבַת העַיִן (ספרותי)
3. [עח] מֶרכָּז, מטרה (בלועזית: בּול): משליך חִצים אל האישון
אנגלית: pupil

***

חצות לַילה, חשכַת לַילה: בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה (משלי ז 9) (ראו: אישון)
אנגלית: midnight

***

איש קטַן קומה, גַמד, נַנָס (אִיש והסיומת ~וֹן לציון הקטנה) (ספרותי)
אנגלית: dwarflike man

***

חשֵכה, בַּבּיטוּי 'אישון לַילה': בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה (משלי ז, 9), ופירושו (לפי אחד הפירושים ל"אישון עין" שלהלן): א. שַחרוּת, חשֵכָה - חֶשכַת לילה, הגוון החשוך ביותר שבלילה; ב. אֶמצַע: אישון חורף, ג. חצוֹת לילה (ראו גם: אֱשׁוּּן)
אנגלית: darkness; middle of the night

***

כינוי למי שניחן בכריזמה, בקסם אישי. אדם שמקרין חיוביות, אנרגיה ובטחון
6נגלית: Charming personality

***

1. סגוּלת היָחיד, אחדוּת התכוּנות של אָדם, כּלַל התכוּנות שאָדם נִבדל בָּהֶן מֵאחֵרים (בּלועזית: אִינְדִּיוִוידוּאוּם): החינוך מנסה לעצב את אישִיוּתו של הילד; המראיין הסביר שהוא לא מגונן על המרואיין אבל הריאיון עזר לו להבין דקויות מסוימות באישיותו
2. [ר': אישִיוּיות] אָדם חשוּב ונִכבּד: אישִיוּת רמת מעלה נפגשה עם ראש הממשלה בסתר;
3. (בניהול) שילוב וארגון דינמי של תכונות, אופי, כשרים, הרגלים עמדות וערכים המוצאות ביטוי בנטיות ובהתנהגות. חלק מהמאפיינים שבאישיות טבועים מלידה וחלקם נרכשים. (ראה: אִישִי)
אנגלית: personality

***

ראה: מושיעַ

***

באופן אישי, פרטי: גש למנהל, הוא מבקש לדבר אִתך אישית
אנגלית: Personal

***

בּירת ארצות-הבּרית. מספּר תושביה כּ-617 אלף נֶפֶש

***

דֶקל ממשפחת הדִקליים, שעליו גדולים ודמוּיֵי מניפה. הם מרוכזים בחלקו העליון של הגזע ועם הזמן נושרים ומשאירים אחריהם גזע ובו חריצים טבַּעתיים

***

של האישון

***

הביטו עיניו נִכחן, בכיוון ישר לפנים (על יסוד משלי ד 25)
אנגלית: Looking straight

***

מי שמוציא לחש שׂפתיים בנשימה

***

ראה: מאַשֵש

***

(בהינדואיזם) הדמות השניה בשילוש ההינדואי. משלים את ברהמה (הבורא) ואת שיווה (ההורס). וִישנוּ הוא האל המקיים ומחזיר את הסדר המוסרי. מתואר בדרך כלל כדמות הישנה על גבי נחש בעל שבעה ראשים

סנסקריט: vishnu

***

ראה: מאַשֵר

***

הולך, צועד, דורך (מליצי): עִזבו פּתאים יִחיוּ ואִשרו בדרך בינה (משלי ט 6)
אנגלית: walk

***

חורשה - בייחוד של קָנים: אין מציתין את האור באישת קנים (ירושלמי שביעית ד, ד)
אנגלית: small forest

***

1. [עח] גרימה לָשֶבת או להתיַישב על קרקע: הושָבת האורח על כיסא היא נימוס הכרחי
2. [יב] שׂימה, הנחה: כל הושָבַת קדירה על האש בשבת (רש"י ביצה לב)

***

הַגָשה, פּשיטה (של היָד כדי לתת או לקבל דָבָר וכד'): בכדֵי הושָטַת ידו (זבחים יד); הושָטַת העזרה לנצרך נעשתה בידי האישה

***

ראו: התעודדות

***

ראו: התעודדות

***

ראו: התעדכנות

***

ראו: התעדכנות

***

ראו: התעגלות

***

ראו: התעגלות

***

ראו: אשפוז

***

ראו: נשפט

***

ראו: נשפך

***

ראו: נשפט

***

ראו: נשפט

***

ראו: נשפך

***

ראו: נשפך

***

ראו: התפכחות

***

ראו: נשפט

***

ראו: נשפט

***

ראו: נשפך

***

ראו: נשפך

***

ראו: נשפט

***

ראו: נשפט

***

ראו: נשפך

***

ראו: נשפך

***

ראו: נשפט

***

ראו: נשפט

***

ראו: נשפך

***

ראו: נשפך

***

ראו: התפטמות

***

ראו: נשפט

***

ראו: נשפך

***

ראו: נשען

***

ראו: התעלות

***

ראו: התעלות

***

ראו: התפלשות

***

ראו: התפלשות

***

ראו: התעמתות

***

ראו: התעמקות

***

ראו: התעמקות

***

ראו: נתפס

***

ראו: נתפס

***

ראו: נתפס

***

ראו: היתפסות

***

ראו: היתפסות

***

ראו: נתפס

***

ראו: נתפס

***

ראו: נתפס

***

ראו: נתפס

***

ראו: נתפס

***

ראו: נתפס

***

ראו: התפספסות

***

ראו: התפספסות

***