1. [תנ] סובֵב, עוטף, מַקיף, מכַתֵר (במִסתורין, בערָפל): אפפוני מים עד נפש (יונה ב, 6); כי אָפְפוּ עָלַי רָעוֹת (תהילים מ, 13), ערפל אופף את מניעיו של החשוד ברצח; תוגה גדולה אפפה אותה ששמעה על נפילת אהובה בקרב
2. [עח] של סביבה המַקיפה: אווירה של רוגע ושלווה אופפת את האנשים בחדר
אנגלית: encompass, surround