1. [תמ] הכָּאה, חבטה: ואם בדרך הטָחה הטיח על נזקי צלוחית - חייב (ירושלמי בבא קמא ג, א); הטחת קרדום בעץ
2. [עח] השלכה, הטלה: השוער נפל מהטחת הכדור
3. [עח] (בהשאלה) אמירת דבַר תרעומת או חוּצפּה, השמעת טענות, פגיעה: המורה לא נבהל מהטָחות ההורה
4. [עח] מריחה בטיחַ, בטיט וכד': בעל הבית עסק בהטָחת הרצפה והקיר
אנגלית: hurling, flinging, throwing, slamming