_א פירוש

1. הפצעים שפוצע אוהב קשים יותר
2, (גם בהוראה) פצעי אוהב נובעים מיושֶר-לב
3. (וכן בהוראה) אהובים פצעי אוהד על הנאהב (על יסוד משלי כז 6)

***

***

1. [תמ] מהֵימָנוּת, יושֶר, אֵמוּן:
וכל המתהלכים בָּאֵלֶה ברית אֵל נֶאמָנוּת להם להנצילם מכל מוקשי שחת (מגילות מדבר יהודה); נֶאמָנוּת כתבי הקודש (ספרות ימי הביניים); הוא פעל מתוך נֶאמָנוּת לארצו
2. [יב] הודעת אֵמוּן מָלֵא של המַלוֶוה בַּלוֹוֶה
3. [יב] אמוּנה: שקודם דבר זה לא האמינו (במשה) נֶאמָנוּת שהיא עומדת לעד אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה (רמב"ם, הלכות יסודי התורה ח 1)
אנגלית: fidelity

***

נאמנות לשתי מדינות (לארץ המוצָא ולארץ הלאום)

***

1.נאמנות שיוצר אדם כדי לנהל את ענייניו הכספיים - במלואם או בחלקם - באמצעות נאמן, בלי שתבהיה לו השפעה על הניהול. הדבר נעשה, בדרך כלל, כאשר יכול להיווצר ניגוד עניינים בין תפקידו הציבורי של אדם לבין ענייניו הכספיים הפרטיים
2. אֵמון מלא, לעתים עד כדי חוסר שיקוּל דעת:
החסידים נאמנים לרבם נֶאמָנוּת עיוֶורֶת

***

(בשעתוק) הדמיון בין פרטי השעתוק ובין המקור

***

1. אַפּוטרופּסוּת:
ירושת הילד היא בנֶאמָנוּת עורך הדין
2. מִשטָר של מסירת פּיקוּחַ על חבל ארץ או על רכוּש מוסד או מדינה אחרת
3. (ביחסי עבודה) חובה המוטלת על עובד להיות נאמן למעבידו ולפיכך אסור לו להעמיד עצמו במצב בו יהיה ניגוד עניינים בינו לבין המעביד, כגון גילוי סודות מקצועיים ולהיפך, חובה המוטלת על המעביד לנהוג בהגינות כלפי עובד ולדאוג לרווחתו.
אנגלית: Guardianship; loyalty; trusteeship

***

בחוק, זיקה לנכס שעל פיה חייב הנאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת. על פי חוק הנאמנות (התשל"ט 1979), נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש. הנאמנות יכולה, אפוא, להיווצר בלי להיות אישיות משפטית, דהיינו להיות תאגיד. לנאמנות יש דמיון מה לשליחות אך ההבדלים ביניהם גדולים.
אנגלית:
trust

***

***

בעדות אמת, בבירור, בצורה מוחלטת, בנאמנות:
אפרים לשַמָה תהיה ביום תוכחה, בשבטי ישראל הודעתי נֶאמָנה (הושע ה 9); הוא הבטיח לנו נֶאמָנה שיגיע בזמן

***

1.[תנ] מוּבּע במילים:
"ביום ההוא יֵאָמֵר לירושלים: אל תיראי" (צפניה ג 16); "ויֵאָמֵר למלך יריחו לאמור" (יהושע ב 2); דבריו נֶאמרוּ בהחלטיות;
2. [תנ] מוּגָד, מסוּפָּר: "ומראֵה...אשר נֶאמר אמֶת הוּא" (דניאל ח, 26);
3. מוזכר (בספר, בתורה וכד'): הדברים נֶאמרוּ במאמרו;
4. רוֹוֵח באמרה או בפתגם

***

***

***

***

***

***

***

מת, נִקבּר בקבר אבותיו (בראשית כה 8)

***

(על יסוד שופטים ב 10) נפטר, גווע, מֵת

***

***

***

1.[תמ] (על-) נשלֶלת הרשוּת לעשׂות מַעשֶׂה או להִשתמש בּדָבָר, מוּטל איסוּר:
הכבד אוסרת ואינה נאסרת (תרומות י, יא); נאסר על המאחרים להיכנס לשיעור
2. [תנ] ניתן במאסר, נכלא, מוּשָׂם בבית סוהַר: אחיכם אחד יֵאָסֵר בבית משמרכם (בראשית מב 19); העבריין נֶאסָר
3. [תנ] נִקשר, כָּבוּל: ובמה תֵאָסֵר לעַנותֶךָ (שופטים טז 6); ידי האסיר נאסרו באזיקים

***

מי שאסרו אותו בבית הסוהר:
הנֶאסָר ישב בתאו

***

***

***

***

***

***

***

***

נעשׂה אפל, מחשיך:
צורת הלַקוּת בּגוף הלבָנה ועֵרֶך הנֶאפָל ממנו עומד על קצבה אחת בכל המקומות (מלשון הפיוט); השמים נאפלו השמש כוסתה בעננים

***

מתגלגל על אופן של מעַנים:
נטבחו, נגררו, נֶאפנוּ (מלשון התפילה)

***

מוּשפּע, מקַבֵּל מהשראתו, מֵרוּחו וּמֵחָכמָתו של אדם אַחֵר או של אלוהים:
ומכוח המזלות ההם נֶאצָל כוח כל ברואי מטה (אבן גבירול כתר מלכות מג); משקרא את הספר הרגיש שנֶאצָל עליו כוח
אנגלית: inspired, influenced

***

1. [עח] נַעלֶה, נִשׂגָב, שֶיֵש בּו אצילוּת, אָציל, מעוּדָן:
תכונות נֶאצָלות; המניעים שלו היו נאצלים ורחומים
אנגלית: noble, exalted

***

מוּפרש, מוּבדל, נלקח:
"על כן נֶאצל מהתַחְתֹנוֹת" (יחזקאל מב, 6); (לא נוסף) ולא נֶאצָל (בן סירא מב 31); הילד בחָכמתו נֶאצָל מכל בני גילו
אנגלית: separated, differentiated

***

מקַבֵּל סמכוּיות מאדם או מִמוסד, בּבּיטוּי:
הסַמכוּיות נֶאצלוּ עָלָיו: הסמכויות הללו נֶאצלוּ עליו מטעם מנהלו
אנגלית: delegated

***

***

***

***

נעשׂה אֶפס:
ומה לך קל בעת הימצאו ויקיר בהֵיאָפסו? ענהו: מים (רבי שמואל הנגיד בן משלי 137); הוא חשש כי יֵיאָפֵס בגלל כישלונו

***

נאסף, נאגר:
לא יֵאָצֵר ולא יֵחָסֵן (ישעיהו כג 18); המים נֶאצרוּ במאגר המים

***

1.[תנ] מוּתקן על-ידי חימוּם בַּתַנוּר (מאכל - בעיקר לֶחם או עוּגות):
לא תאפה (המנחה) חָמֵץ (ויקרא ו 10); שתי הלחם נילושות אחת אחת ונֶאפות אחת אחת (מנחות יא 1); העוגה נֶאפית בתנור
2. [עח] (בהשאלה) מַגיעַ לִגמַר יִיצוּרו, לגמר הכנתו. בעיקר על דרך השלילה, בביטוי: לא נֶאפֶה דַי לא הוּשלם עַד סופו (עממי): המאמר שכתב לא נאפה דיו

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

נשמע:
ושיחותינו יהו נֶאזָנים (אבן גבירול ז 9)

***

(בּ-)
1. חגוּר; לובש חגורה וכד'
2. (בהשאלה) מאַמֵץ תכוּנה, מתמלא, מוּחדר:
נאזר בגבורה (תהילים סה 7); לעתים יש להיאזר בסבלנות כדי להשיג דבר-מה

***

***

***

נאמנות הנובעת מכוונת הצדדים, או מאופיה של עסקה מסוימת, או מכללי החוק או דיני היושר אף שלא נאמרה במפורש.
אנגלית:
implied trust

***

נאמנות הנוצרת בדרך כלל ממתנות שניתנות על ידי אנשים שונים לנאמנות שמטרתה היא חינוך, צדקה או מטרות דומות בקרב הקהילה;
אנגלית:
community trust

***

***

***

***

נאנח קשה:
החולה נֶאנָח בשיברון מותניים

***

משמיע אנָחה, נושם נשימה עמוּקה המלוּוה קול וּמַבּיעה צַעַר או כּאֵב או עֶצֶב וגם רוָוחה או הצלה מִסַכָּנה:
ויֵאָנחוּ בני ישראל מן העבודה ויזעקו (שמות ב 23); ואתה בן אדם הֵאָנַח, בשיברון מותניִם ובמרירות תֵאָנַח לעיניהם (יחזקאל כא 11); הפצוע נֶאנָח מכאב; הוא שמע אותה נאנחת, טופחת כמה טפיחות על הכרית ומשנה תנוחה
אנגלית: moan, groan

***

אדם המשמיע קריאות צער וכאב:
הנֶאנָחים, סיבה טובה להם לזעוק
אנגלית: Whoever sighs

***

***

***

כינויה של כת אבלי ציון בראשית ימי הביניים שלבשו שחורים, וסיכנו נפשם במטרה לעלות לירושלים

***

נעשה אונֵן, אָבֵל:
הוא נֶאנָן על מות הוריו

***

1. [תמ] נַעשֶׂה בּו מַעשֶׂה אונֶס, נבעל בּעַל-כורחו:
שירדה למלאת מים מן העין ונאנסה (כתובות א, י); הנערה שנֶאנסה נזקקה לטיפול פסיכולוגי
2. [עח] מוּכרח, נִכפֶּה עליו בּכוחַ, נֶאלָץ: אנחנו נֶאנסנוּ לעשות כמבוקשו
3. [עח] (דָבָר) אובד, או נשחת באונֶס ולא באשמת המחזיק בו, או מוּשָׂם בּמָקום שאינו מתאים לו, בייחוּד בּבּיטוּי: הכָּתוּב \"נֶאנָס\" אל תוך המַאמָר, אל תוך הסיפּוּר וכיוצא באלה
4. [תמ] נעשה לו דבר בעל כורחו: וגם אם נֶאנַסתָה במטעמים (בן סירא לא, לז); אחר שמע ישראל... ונֶאנס בשינה (ברכות יג:); הילדון הרזה נֶאנַס באכילה

***

מי שנעשה בו מעשה אונֶס, שנבעל בּעַל כורחו:
הנֶאנֶסֶת התלוננה במשטרה והאנס נעצר

***

***

***

כואב וסובל בשקט, עוצר אנחתו בתוכו:
לא תספֹד ולא תבכה... הֵאָנֵק דֹם (יחזקאל כד 17-16); למרות הכאב הגדול, היא נֶאנקה דום

***

סובל קשה מ-:
היא נֶאנקה תחת המשא הכבד שהוטל על כתפיה

***

נאנָח, גונח, משמיע קולות מתוך כּאֵב:
"האנשים הנאנחים והנֶאנָקים על כל התועבות הנעשות בתוכה" (יחזקאל ט 4); הפצוע נֶאנַק מעָצמת הכאב

***

***

***

***

***

***

המשמש מטרה למארב:
החיילים עקבו במשקפות אחר הנֶארָב

***

(אדם) שאורבים לו:
הנֶארָב ניסה להימלט מרודפיו

***

***

***

מתארח, מתקבל כאורח:
יום בא לקריה ולא תדע מי הוא בהֵיאָרחו היֵה זנב (רבי שמואל הנגיד בן משלי 19); הוא נֶארָח בביתנו שבוע ימים

***

נעשׂה ארוך משהיה:
שנֶארָך חנית של רומח (ספרי במדבר קלא); והנימא נֶארֶכֶת (רש"י, עירובין קג); עם הזמן נֶארָך שׂערה

***

בא בברית האֵירוּסים:
הם התאהבו ואז נֶארשׂוּ

***

מוּכנס בּקוּפסה או בּתֵיבה, נקשר לחבילה לנשׂיאה וּלמִשלוחַ, נִצרָר:
סעודת הפיקניק נֶארזה בסלסלה

***

1.[עח] נקטף (תאנים וכד'):
התאנים שנֶארו היו מתוקות להפליא
2. [עח] נאסף (דבש): הדבש נֶארה מחלות הדבש שבכוורת

***

***

***

***

***

***

ממהר - בדרך-כלל יותר מדַי:
ויהי דוד נֶחפָז ללכת מפני שאול (שמואל א' כג 26); ומלאכין יֵיחפזוּן וחיל ורעדה יאחזון (מלשון התפילה); הוא נֶחפָּז לצאת לדרכו
אנגלית: hasten, hurried

***

1.[יב] חָפוּז, מהיר:
נֶחפָּזים יֵצאו מאדמתך (ספרות ימי הביניים); צעדים נֶחפָזים נשמעו בחצר
2. [עח] פזיז, נמהר, בּלתי מיוּשב: פעולות נֶחפָּזות
3. [יב] חרד: אדוני, אתה הניסותם ופנו בלב נֶחפָּז ורגליים מהירות (רבי שמואל הנגיד)
אנגלית: hastily

***

1. [תנ] מפַגר אחרי האחֵרים בהליכה, נהיה חלש וכושל:
ויזנב בך (עמלק) כל הנֶחשָלים אחריך (דברים כה, 18); הנֶחשָלים צועדים בסוף הטור
2. [עח] מפַגר אחרי האחרים בהֶישֵׂגים: זהו תלמיד נֶחשָל
3. [עח] לוקה בפיגור קל: ילד נֶחשָל אינו מתפקד כילדים רגילים
4. [יב] נכשל, נתקל, נפגע: ויחפוץ לרגלו וייחשל וייפול בבור סיד וייכשל (ספרות ימי הביניים); צעד נֶחשָל
5. [עח] עוּצב באֵש, גוּבּש, חוּסן, חוּזָק: הפלדה נחשלה בחום גבוה מאוד

באנגלית: faltering, lagging

***

חייל המוּרָד לחוף פּתוּח בִּכלי שַיִט:
הנֶחָתים היו ראשונים על החוף
אנגלית: marine

***

1. נעשֶׂה עָצוּב, מצטער, נוּגֶה:
אל תֵעָצבוּ ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה (בראשית מה 5); נֶעצַב המלך על בנו (שמת) (שמואל ב' יט 4); כששמעו את הבשורה המרה נֶעצבוּ מאוד
2. גורם כּאֵב וסֵבל לעצמו, נהיה מוּדאג, מִתְיַיסֵר: כי נֶעצַב אל דוד (שמואל א' כ, 34), מסיע אבנים יֵעָצֵב בהם (קוהלת י 9)
אנגלית: saddened

***

1. [תנ] פגיעה בגוּף או ברכוּש או בממון וכד', הֶפסד, חיסרון:
אין הצר שווה בנֶזֶק המלך (אסתר ז 4); אין מוכרין להן דובין ואריות וכל דבר שיש בו נֶזֶק לרבים (עבודה זרה א, ה)
2. [תמ] פּיצוי על נזק; אחד מחמישה דברים שהחובל בחברו חייב לשלם לנחבל. עם פיצויי הנזק נמנים תשלום הפחת והפגם שנגרמו עקב החבלה: החובל בחברו חייב עליו משום חמישה דברים: בנֶזֶק, בצער, בריפוי, בשבת ובבושת (בבא קמא ח, א);
3. (בביטוח) כל פגיעה או אובדן הנגרם לאדם, לרכושו, או למוניטין שלו. ברכוש הנזק הוא פגיעה הגורמת אובדן דבר ערך, ירידת ערכו, או מניעת יכולת השימוש בו. לגבי אדם, 'נזק גוף' (bodily injury) הוא פגיעה באדם על ידי גורם תאונתי בלתי צפוי מראש, שגרמה לו מחלה או ליקוי גופני, נזק נפשי או שכלי, או הביאה למותו.
4. (בביטוח ימי) - מכונה גם אבריה - פירושה נזק או אובדן. אנו מבחינים בין אבריה חלקית לאבריה לכלל. אבריה חלקית היא כל נזק או אובדן הגורם מסיכון מבוטח ואשר אינו מהווה אובדן מוחלט; אבריה לכלל היא כל נזק או אובדן הגורם לרכוש בעת סכנה לכלל לביטחון האונייה, המטען ודמי ההובלה. בהפסד הכספי הנגרם לרכוש ישתתפו שלושת הגורמים הנ"ל, דהיינו: בעל האונייה, בעל המטענים והזכאים לדמי הובלה.
אנגלית: damage, injury

***

(באנטומיה) לדָן; מבוא לצוואר הרחם; צינור בנקֵבת היונק המקשר את הרחם אל החֵלק החיצוני של הגוף. הוא איבר הקולט את פין הזָכר בזמן ההזדווגוּת (בלועזית:
וָגִינָה)
vagina

***