(בּסִפרוּת מזרח-אירופּה) כּומֶר נוצרי: וגם אחים וגלחים ושרים רבים ונכבדים באים לשמוע (ספרות ימי הביניים). לֹא תַּעֲשֶׂה שָׁעוֹן כְּמָרִים מְגַלְּחֵי רֹאשָׁם בַּעֲשֵׁשָׁם (סעדיה גאון). בעברית של ימינו במקום מילה זו משמשת רק המילה 'כומר' אנגלית: priest
(בספורט) שחקן שאמור להדוף התקפות לשער; איש הממוּנה על עיכּוּב ועצירה, כגון במשׂחק כדור-רגל, מי שבּולם את הגול: המאמן החליט להחליף את הבלם בשחקן אחר אנגלית: defender, back
1. מַרצֵפה, אריח (עממי מערבית) 2. טיפּש, קשֵה הבנה (עממי מערבית): איזה ראש בלטה!: 3. חומר עשוי ממיץ חלב קרוש של צמחים טרופיים, תחליף לגומי 4. הצורה העיקרית במוזיקה של המאה הארבע-עשרה באיטליה, שיר בעל פזמון ושלושה בתים (גם: שַנסון בָּלָדה)
1. [עח] חוקר חשָאי לגילוי פושעים שעוקב אחר החשוד, שוטר חֶרֶש: הבלש הצליח לפענח את התעלומה וגילה מי הרוצח; הבלש פועל בחריצות כדי לגלות מי ניתק את פתיל חייו של הנרצח אנגלית: detective
מחלת עור מידבקת הנגרמת מחיידק. תסמיניה הם גלדים דביקים שצבעם דבש או שלפוחיות, המופיעים על עור הפנים, בעיקר ליד הנחיריים והפה, וגם על הצוואר ועל הגפיים. במחלה לוקים ילדים, אך גם מבוגרים עשויים להידבק בה (בלועזית: אִימְפֵּטִיגוֹ)
פּיצוּל האישִיוּת, הכולל תחושה עצמית מוּפרעת, הפרעות בחשיבה הלוּצינַציות ואָבדן מבחן המציאות (גם: סְכִיזוֹפֶרְנְיָה): לאחר האִבחוּן קבע הפסיכיאטר כי מטוּפָּלו לוקה בבַלֶקת
1. מי ששייך לו דָבר כלשהוּ (בהוראה זו משמש גם הריבוי בהוראת יחיד - בּעָלים אדון שהקניין ברשוּתו): ובעל השור נקי (שמות כא 27); מוצא האבֵדה מתבקש להחזירה לבעליה 2. אדון, מי שֶיֵש לו קִניָין: בַּעַל הבּוֹר יְשַלֵּם (שמות כא, 34) אנגלית: owner, control
שֵם האֵל הכּנעני הממונה על הגשמים והסופות. יש הרואים בו את האֵל הראשי הכנעני: והרסתּ את מזבּח הבעל (שופטים ו, 25). הבעל היה מנהיג הפַּנתֵאון הכּנעני שמנה שבעים אלים שונים. הוא היה אדון הרוחות והגשמים, הממוּנה על פּורִיוּת הקרקע והארץ בכללה. בכנען היו מקדשים רבים לבעל. אחרים סבורים שהאל הראשי היה אֵל אנגלית: Baal
בּן זוּג לאישה בּנישׂוּאים: אם בעל אישה הוא - ויצאה אשתו עִמו (שמות כא 3); כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים (שמות כא, 22); כיוון שנכנסה לרשות הבעל לַנישואין (תוספות, כתובות מח); האישה הגישה תלונה על אלימות בעלה שהתבטא בגסות, הקנטה, לעג ותחבולה אנגלית: husband
יתוש קטן ממשפחת היתושים המצוּיָצים (היַבחוּשיים), טורדני לאדם ולבהמה בעונת הקציר, חודר לעיניים, לאף ולאוזניים. הנקבות זקוקות לדם חם ועוקצות בהמות ובני אדם. יש סברה כי הוא העָרוב שבתורה. בישראל ידועים חמישה מינים Leptoconops Bezii: נחיל ברחשים עוטה עלינו ואנו נאלצים לתפוס מחסה אנגלית: mite
1. הקול הגברי הנמוך ביותר: זמר בס 2. צלילי הליווּי הנמוּכים ביצירה הרמונית: יד שמאלית מנגנת בדרך-כלל את הבס 3. בַּטנוּן, כּינור גדול בעל קול נמוך ועבֶה (גם: קונטְרָבָּס, בס ויולה) 4. כּלי נשיפה או כלי מיתרים שמשמיעים קולות נמוּכים: סקסופון בס, גיטרה
1. [תמ] עָבֶה, לא-עדין, מגושם: נראין דברי ר' אלעזר בחול הדק ודברי חכמים- בחול הגס (שבת ט, יא); כתיבה גַסה (ספרות ימי הביניים); תווי פניו גסים 2. [עח] שמבוּצע בחיפזון ומשַמֵש רק למטרת ניסיון או עשׂוּי זמַנית בצורה לא-מושלמת: זו הערכה גסה בלבד 3. [עח] שמתאים רק לעבודות פשוטות שאינן דורשות מיומנות או כושר שכלי אנגלית: rude
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![גַּֿעַשׁ [יב]](assets/images.lib/0_18111800_1542808904_2092691089.jpg)
טעות \ הערה![גַּמָּדוּת [עח]](assets/images.lib/0_76496400_1621801263_1706173672.jpg)