_ פירוש

***

***

צורת הרבים של בּושֶׂם

***

***

1. [עח] עשׂוּי מבָּשָׂר (מאכל, ארוּחה - רווֵחַ בּדינֵי כַּשרוּת):
ארוחה בשרית
2. [יב] אנושי, של יצור חי: למעלה מן היכולת הבשרית (חובות הלבבות)
3. [עח] המשמש למַאַכלי בשר בלבד: כלים בּשָׂרִיים
4. [עח] (בפסיכולוגיה) מונח המשמש בקונוטציה עם מין במשמעות של תאוות בשרים. במשמעויות אחרות מציין את הגשמי ואת הממשי

***

***

***

(על יסוד שמות טו, 20) (בהשאלה) (מחול = כלי זמר מתקופת המקרא) בשמחה רבה בפוּמבּיוברעש גדול, בתכונה גדולה, בשׂמחה ובשׂשׂוֹן

***

***

***

בעל ריח בושם, שריחו נעים, ריח האורן:
עוגות בושמיות

***

טבע הבושם, ריח בשָׂמים:
התלהבנו מבּושׂמִיוּתם החזקה של הפרחים

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

דשֵנוּת, פּוריוּת (של שָׂדֶה):
דושנה של יריחו (ספר בהעלותך פא)

***

***

ביישָנות, ענווה:
מי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני (נדרים כ.)
אנגלית: shyness

***

1. חרפָּה, כלימה:
לְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים (דניאל ט 7); האיש סולק ממקום עבודתו בבושת פנים
2. אכזבה, מפח נפש, כּישלון: וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ (דברי הימים ב' ל 21)
אנגלית: disgrace; shame

***

1. [תנ] בּוּשָה, חרפה, קלון, כלימה:
"כבושת גנב כי יִמָצא" (ירמיה ב, 26); "ילְבְשו בֹשֶת וּכְלִמָּה" (תהילים לה, 26); "בושת וכלימה תבוא להם" (רש"י ירמיה ח, 12) (ראו בושה;
2. [תמ] תשלום פיצוי על בושה שנגרמה עקב נֶזק, חבָלה, פגיעה: "החובל בחברו חייב עליו משום חמישה דברים, בנזק, בצער, ברפוי, בשבת ובבושת" (בבא קמא ח, א);
אנגלית: shame

***

שם גנאי לאלילים, בעיקר לָאליל בַּעַל:
"המה באו בעל פעור וינזרו לַבֹּשֶת" (הושע ט, 10) במסגרת זו החליפו, למשל, את השם 'מפיבעל' ל'מפיבושת' כדי להפגין זלזול בבעל ובנושא שמו (ראו בית בושת)
אנגלית: idol

***

1. [תנ] הנאה, סיפוק נפשי, נחת, מזל טוב:
אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ (דברים לג, 29); האושר האמִתי הוא ההצלחה והתשועה הנפשיות (ספרות ימי הביניים); איחולֵי אושר ועושר
2. [תנ] תחושתו של מי שהצליח: באָשְרי כי אִשרוּני בָּנוֹת (בראשית ל, 13)
3. [עח] הרגשתו של מי שהשתחרר ממועקה (כאב, דאגה, כלא, חוב וכדומה) (תנו דעתכם להבדל בין אֿושֶר לבין עושר)
אנגלית: bliss; happiness; satisfaction

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

במצב של מעבר ממקום למקום, שינוי מקום:
הוא כל היום בִּתנוּעה, ובסופו הוא מתעייף למדי

***

***

***

רק אִם יקוּיַם התנַאי:
הפעם אעזור לך בתנאי שלא תחזור ותבקש עזרה

***

בוש אני

***

***

***

***

***