1. [תנ] מי שיש לו קניין בנכס, או בזכות לנכס, האיש שהנכס שייך לו. כמו איגרת חוב, מניה, עסק או רכוש כלשהו, והוא זכאי ליהנות מפֵרותיו, מהשירותים או מטובות ההנאה הנובעים מהנכס ויש לו בהם זיקת מוטב. לבעלים זכות לעשות בנכס כרצונו, בכפוף למגבלות החוק, כגון למכור אותו או להשמיד אותו: ואם שור נוגח הוא... השור יסקל וגם בעליו יומת (שמות כא 29) (ראה: בעלות) 2. [עח] (במחשבים) משתמש או תהליך שיש להם שליטה מלאה על המשאבים והנתונים. לדוגמה, תהליך אשר יש לו היכולת לגשת לנתונים, לשנותם או להעביר את היכולת לתהליך אחר הוא בעליהם של הנתונים; משתמש אשר יש לו שליטה על משאב מסוים הוא בעליו של המשאב וכד'. אנגלית: owner, control
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה