1. [תמ] כינוי לאדם שוטה, בּוּר: שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם (אבות ה, ז); ומי שאינו שלם בחכמתו נקרא גולם (ספרות ימי הביניים)
2. [עח] כינוי לאדם מגושם כבד תנועה, אִטי (עממי): עד שהגולם הרים את רגליו אנחנו הגענו למטרה
3. [עח] דמות אדם המשמשת לאימונים או להטעיית האויב: צלוף אל הגולם
4. [עח] (בהשאלה) רובוט, אוטומט: הגולם מופעל על ידי סוללה
5. [עח] דבר שמישהו יוצר או יוזם ואינו משרת את צרכיו אלא פועל דווקא נגדו, בביטוי: הגולֶם קָם על יוצרו (על יסוד האגדה העממית על הגולם מפראג)