1. [עח] מִבנה מוּגבּהּ, לרוב מעץ, המוּצב בקַדמת האוּלם (גם: בָּמה): השחקנים עלו אל הבימה כדי להשתחוות לקהל בתום ההצגה
2. [תמ] דוּכן, מָקום המיועד לשׂחקנים או לנַגָנים וכד' (באוּלַם הופעות) או לחזן, לנואם או לדרשן או לשופט וכד' (בבית משפּט או בבית כּנסת): ובימה של עץ באמצעיתה וחזן הכנסת עומד עליה (סוכה נא:); אנטונינוס פעמים שהיה דן על הבימה (ילקוט שמעוני, פרשת בשלח רמז רכ"ח)
3. [עח] (בהרחבה) אמנוּיות הבּימה, אמנוּיות התֵאטרון: בימוּי, תאוּרה, תפאוּרה וכד': בימות ובדים
4. [יב] משטח מוגבה בקצה אחד של חדר מימי הביניים, מקום שבעל הבית סועד בו עם בני משפחתו
אנגלית: stage, platform