_ פירוש

במפורש, באופן ברוּר, בבירוּר, בפירוּש:
ציצית - בהדיא כתיב (שבת כז:)
אנגלית: explicitly

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

1. (מילולית) בנשיפה של אוויר מן הפה (ראו:
הבל פה)
2. (בהרחבה) בכמה מילים בלבד, כלומר בקלות, בלי מאמץ: היזהר, אני יכול להביא לפיטוריך בהבל פה
אנגלית: exhalation; Easily

***

***

בביטחון מלא, לגמרי, במאה אחוז, לַחלוּטין (ראה:
הֶחלֵט)
אנגלית: Definitely

***

1. עכירוּת, מציאוּת אבק בָּאוויר המעַמעֵם את הראוּת והנשימה. תופעה זו מתרחשת כאשר שכבת אוויר יציבה בשם אינוורסיה מונעת מן האובך לעלות:
בהמשך היום יתפתחו תנאי שרב ואובך; השמש זרחה אבל שיירים של אובך נותרו באוויר
2. התאבּכוּת, היתמרות: אובך עשן
אנגלית: haze; ascend

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

(ברפואה) עיווּת ונפיחוּת מִפרָק של בסיס אצבע הבוהן. בדרך־כלל נגרם מלחץ של נעליים לא מתאימות

***

1. [תמ] שולי כלי, שָׂפה של כּלי:
כַּני כֵּלים ואוגניהם ואוזניהם (כלים כה, ו)
2. [עח] טבעת המקיפה שולי חלק מסוים, כגון: כיסוי פלסטיק המכסה ומגן על גוף חימום ועל התרמוסטט בדוד.
3. [עח] שוּלֵי הכּובע
אנגלית: flange

***

1. [תמ] (בּדינֵי טוּמאה וטָהֳרה) כּינוּי לכל דָבר הסוכך על גוּף מֵת או לכל דָבר שגוּף מֵת סוכך עליו:
חמור מכולם המת שהוא מטמא באוהל (כלים א, ד)
2. [עח] חומר שקוף למחצה שמאירים דרכו עצמים מבריקים כדי לצלמם ללא הבָּרָק המסנוור
3. [תנ] כּיסוּי, מכסה רחב: לשֶמש שם אֹהֶל בָּהם (תהילים יט, 5)
4. [יב] בּניין מיוּחד שהוּקם על קֶבר של אָדם צדיק וגדול שחסידיו באים להשתטח על קברו
אנגלית: shed; awning; righteous grave

***

1. דירה ארעית עשׂויה מיריעות בּד מתוּחות וּקשוּרות אל יתֵדות התקוּעות בּאדָמה, משמשת גם לחנייה בַּחוּץ, כגון אוהל סיירים:
ויָבֹאוּ אל אֹהֶל אחד וַיֹאכְלוּ (מלכים ב' ז, 8)
2. מִשכּנם של נוודים, של עוברי אורח ואף של מקנה, עשוי מיריעות עור או בד, אך בעיקר משׂער עִזים: והוא (אברהם) ויושב פתח האֹהל (בראשית יח 1); הבדווים גרים באוהלים בנגב
3. (בהשאלה) מעון כינוי למקום שגרו או שגרים בו: הנני שָׁב שבוּת אָהֳלֵי יַעקֹב (ירמיה ל, 18)
4. מקום מגורי שבט, משפחה: וידעת כי שלום אָהלך (איוב ה 24)
אנגלית: tent

***

1. [עח] צֶבע אדום לשׂפתיים (בלועזית:
ליפּסטיק): האישה מרחה על שפתיה אודם בצבע אדום עז
2. [תמ] צֶבע הדם: המאדם אודם בשפה - חייב (ירושלמי שבת י 3)
3. [תמ] (לפי חז"ל) חומר אדום בּגוּף האָדם, שממנוּ נרקם הבּשׂר: אמו מזרעת אודם שממנו עור ובשר (נידה לא)
4. [עח] האדמה, אדמנת, אדמומיות בעור (בלועזית: אריטמה)
אנגלית: lipstick; rouge

***

1. [תנ] אבן חן אדומה, אחת מאבני החושן. האודֶם שימש לשיבוץ בתכשיטים, ויש אף חותמות בצורת חיפושיות שנעשו מאבן זו:
אודם, פטדה וברקת (שמות כח 17); במי אודמים תמשחי שפתייך (מלשון הפיוט) (ראה גם: אבני החושן)
2. [עח] אבקה אדומה המורכבת מתחמוצות של מתכת (כגון: מתחמוצת ברזל 3 O2 eF), המופקת במהלך שׂרֵפת ברזל ומשמשת לצביעה ולצחצוח זכוכית, מתכת או אבני חן
3. [עח] אבן קורוּנדוּם יקרה אדומה ושקופה. מקור צבעהּ בשׂרידי כרום (בלועזית: רוּבּי, רוּבּין)
אנגלית: ruby

***

"רַבֵּינוּ בּחַיֵי" בפירושו לתורה (מלפני כ-800 שנה) מזהה את אבני החושן וכן מרחיב בתיאור סגולותיהן ומצביע על הקשר שבין צבעה וסגולתה של כל אחת מן האבנים לבין השבט ששמו נחרת עליה. להלן מִקצת מדבריו (ובסוגריים ליד השם מובא השם המשמש בענף אבני החן בארץ):
אודֶם (רוּבּי) - אבן אדומה. עליה נכתב "ראובן". נקראת "רוּבּין". גדלה בים. סגולותיה: מניעת הפלות באישה ולידה קלה

***

1. שׂפַת הערוּגה מסביב; גבוּל, זֵר מסביב, מִסגרת, כַּרכּוב:
שלושה על כל גובֶל וגובֶל ואחד באמצע (כלאיים יג, א גרסת הערוך)
2. [עח] הֶתקֵן מֵכָני המגביל מַדָד מסוּיָם של כּמוּת פיזיקלית (כגון נַיָידוּתו)
3. [עח] התקן מכני המגביל תנוּעת חֵלק אחר (כגון: תושֶבת שַסתום, צינור אופקי תלוי) (גם: תופֵס)
4. [עח] פַּס בֵּטון לא-מעוצב שמיועד לכַוֵון את המֶרחק ביצירת הצורה או המישור המבוקשים
5. [עח] פס טיח ארוך וצר המושם ברווחים קבועים על המִשטח שיש לטַייחו, מיוּשר היטב כדי לשַמֵש כמכַוֵון לעובי הנדרש בטִיוּחַ (גם: לוּחַ יִישוּר)

***

1. [תנ] שיעוּר הממַדים, מידה, ערך:
וַיִף (האֶרז) בּגָדלו (יחזקאל לא 7)
2. [תנ] (בהשאלה) כבוד, תפארת, תהילה, חשיבות: הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהינוּ (דברים לב 3)
3. [תמ] שנות הבגרות: ואֵלוּ נאמנים להעיד בגָדלָן (כתובות ב, י)
4. [עח] (במתמטיקה) ערך, שיעור, כמות
5. (באסטרונומיה) הזוהר של כוכב, כפי שאנו רואים אותו (ולא לפי המֶרחק ועָצמת האור האמיתיים)

***

[ש"ע; ז']
1. פרי בושׂם, צורי, שָרך, שמן המור
2. גבישי בדולח; גבישים זַכּים וטהורים

***

***

איש בוהמה, מי שמנהל אורח חיים בוהמי, איש שהתנהגותו שונה מזו המקובלת בחברה השמרנית:
הבוהמיין קם מאוחר והלך לבית הקפה; השמרן רואה במילה בוהמיין תירוץ לכל מי שמשרך את דרכיו, לשתיינות, לקטטות ולבגידות
אנגלית: Bohemian

***

***

***

דבֵלה, תאֵנה:
טעמה של הדבֶלֶת כדבש הכוורת

***

1. [תמ] בּדָבר קטן וּמוּעָט ביותר:
גלוי וידוע שיָגַעתי בּעֶשר אצבּעותַיי בתורה ולא נֶהניתי אפילו באצבַּע קְטַנה (כתובות קד.)
2.[עח] (בהשאלה) בנקל: אני יכול להרים את המשא באצבע קטנה
אנגלית: with the little finger

***

(על יסוד גיטין יג.) (מילולית:
בהפקרוּת נוח לו) אוהב לחיות ללא חוק ומשטר

***

1. (בהשאלה) אם אין מי שמלַבֶּה את המריבה, הרוחות יירגעו (על יסוד משלי כו, 20)
2. (בהרחבה) אם אין מי שמתַחזק מצב הוא לא יתקיים

***

1. [תמ] מידה יתֵרה, עודף, שפע:
"גודֶש סאה" (זבחים סב:);
2. [עח] (ברפואה) התרחבות כלי הדם והצטברות יתֵרה של דם בכלי־דם או של נוזלים באיבר בגוף (אף וכד').

***

***

***

בתנועת יד המביעה ביטול וזלזול. פסילה של דעות, מושגים, מנהגים וכדומה הנעשית בקלות דעת וללא בדיקה של ממש (עממי)
אנגלית:
with a wave of one's hand

***

***

***

גודֶל, עָצמה (ספרותי)

***

הִתגַבּרוּת:
מִפּנֵי גובֶר התַאווה על שִׂכלם (ספרות ימי הביניים)

***

כר, אפר, אחו, מקום מִרעה:
ורָעוּ כבשים כדָברם (ישעיה ה 17), כְּעֵדֶר בתוך הַדָבְרוֹ תהימֶנָה מֵאָדָם (מיכה ב, 12)
אנגלית: meadow, pasture

***

***

***

***

***

***

***

***

***

1. [עח] מקום לא גדול גדוּר לפעוטות ("לול"):
התינוק משחק בגדרת;
2. [עח] גדרה לצאן: יש להוציא את הכבשים מהגדרת למרעה;
3. [תנ] גָדֵר, חיץ, מחיצה: "דֶרך בפנֵי הגדֶרֶת הגִינָה" (יחזקאל מב, 12)

***

1. [יב] תואר נימוּס לאישה:
לבעלה ישאל: מה שלום הגברת (רש"י בבא מציעא פז); גברת, התדעי, מי הוא זה הגיבור (ספרות ימי הביניים)
2. [עח] בַּעלַת בַּיִת: יש להודות לגברת על הכנסת האורחים הנאה
3. [תנ] שליטָה, מושלת: לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות (ישעיה מז 5)
4. [תנ] בַּעלת עבד או שפחה: כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל ה' אלוהינו (תהילים קכג 2)
5. [עח] תואַר מקוּבָּל לאישה: גברת, שבי בבקשה!
6. [עח] אישה כבודה כתואר (בלועזית: לֶיידי) (ראה: גְּבִירָה)

***

***

מַהר, בלי דיחוּי, בזמן הקרוב ביותר:
בוא אליי בהֶקדֵם
אנגלית: early, soon

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

בַּסֵתֶר, בַּחשַאי

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

***

ציפוי גלווני; התקנת העתקי מתכת מתבניות שעווה, מצמחים, מחרקים וכד' - באמצעות זרם חשמל המופעל על תמיסת מתכת; על- ידי כך שוקעת המתכת על דופנות התבנית ומצפה אותה בציפוי דק. השיטה משמשת לייצור חפצי מתכת דקים ומורכבים

***

***

***

***

***

***

***

***

***