(במקרא) אחד משמונת בגדיו של הכּוהן הגדול היה החושן (גם: חושן המשפט). בחושן היו קבועות שתים־עשׂרה אבני־חן, כל אחת בגומה של זהב, מסודרות בארבעה טורים. עליהן נחרטו שמות שנים־עשׂר השבטים (על־ ידי תולעת שמיר שביקעה את האבנים בלי להחסיר מאומה מהן [חז"ל]). סדר האבנים נמנה בפסוקים אלה: "ועשית חשן משפט...ומלאת בו מִלאת אבן ארבעה טורים אבן. טור אֹדֶם, פטדה וברֶקת הטור האחד. והטור השני: נֹפֶך, ספיר ויהלֹם. והטור השלישי לֶשֶם, שְבוֹ ואחלמה. והטור הרביעי תרשיש ושֹהם ויָשְפֵה" (שמות כח, 15). שתים-עשׂרה אבנים אלה מצויות בטבע ונחשבות כאבות לשאר האבנים הטובות. חכמי ישראל ייחסו להן תכונות וסגולות השפעה שונות על האדם. מלבד שמות השבטים היו חרוטות באבני החושן חמש מילים נוספות: שמות האבות - "אברהם" "יצחק" ו"יעקב" - וכן המילים "שבט ישורון" (או "שבטי ק-ה"). חמש מילים אלה השלימו את אותיות הא"ב החסרות בשמות השבטים. האותיות נצמדו בזו אחר זו כתשובה לשאלת הכוהן הגדול ב"אורים ותומים" שהיוּ בחושן
אנגלית: Priestly breastplate