1. [תנ] ארגז בַּעַל דלָתות לבגדים, לספרים או לכלים וכד': ועשו ארון עצי שִטים (שמות כה 10); מה טיבן של שני ארונות הללו (סוטה יג.); בארון אמבטיה אנחנו שמים את השמפו ואת הסבונים
2. [תנ] תֵיבה לָשֵׂאת בּהּ מֵת (קיצור של ארון מֵתים): ויחנטו אותו (את יוסף) ויִישׂם בארון (בראשית נ 26); עשו לו ארון וחפרו לו את הקבר (תוספתא שמות יח 15)
3. [יב] הארון שסֵפר התורה נתון בו בבית הכנסת: אין עושין הפתח במזרח ששם הארון (ספרות ימי הביניים)
4. [תמ] קיצור של ארון הקודש: שלוחות ושברי לוחות מונחין בארון (בבא בתרא יד:)
5. [תנ] קופסה לשמירת דברי ערך, כגון: כסף וזהב: "ויקח יהוידע הכהן ארון אחד" (מלכים ב' יב, 10)
6. [עח] כּינוּי לַמַלבֵּן המתכתי המשַמֵש בּדַרגות הקצוּנה הזוטרה (עממי בצבא)
אנגלית: Cabinet; box