1. המידה הקווית השַלֶטת של חֶלקיק, המבוטאת על־סמך הקוטר הממוצע, השטח הממוצע, מִספּר חֶלקיקים ליחידת אורך, שטח או נפח (גם: הקוטר הממוּצע של חֶלקיק בעל גבולות לא סדירים) 2. (בגאולוגיה) ממַדָיו המדוּיָקים של חומֶר, גַרגֵר חול, חצץ וכד', או הגדרתו כעדין, בינוני, גס או גס מאוד; התֶקֶן הבינלאומי הוא התֶקן של וונטורץ־אודן
1 (בפיזיקה) גודל שניתן למדידה ישירה באמצעות יחידה פיזיקלית תקנית. סוגיו: אורך ,L מסה ,M זמן ,T עָצמת זֶרם חשמל ,I עצמת-אור (Kn), כמות- חומר במולים ,N אנטרופיה S 2. (במתמטיקה) מִספּר נתון שממנו מחשבים חֵלק (בפעולות שברים או אחוזים)
מקום שנועד לְהִתְווַעֲדוּת. כּינוּי לַמִשכּן שבּנֵי ישׂראל בָּנוּ בַּמִדבּר בּצֵאתם ממצריִם: והיה כל מבקש ה' יצא אל אֹהל מועד אשר מחוץ למחנה (שמות לג 7); אילו היו אומות העולם יודעים מה אוהל מועד יפה להם, היו מקיפין אותו אוהלות וקסטריות (מדרש רבה ויקרא א) (גם: משכן) אנגלית: Tent of Congregation, tabernacle
אוהל קטן לשני אנשים המורכב משתי יריעות מתוחות בתבנית גג ומחוברות יחד והמשמש ללינת לילה בצבא או בצופים (גם: אוהל שׂדֶה): לקראת המסע הצטיידו הנערים באוהל סיירים