(לא: גְאָוָה)
1. יהירוּת, הִתנַשׂאוּת, הִתרַברְבוּת, החשבה עצמית, התהללות: גאות אדם תשפילנו (משלי כט, 23); הגאווה מרכבת הרשע (ספרות ימי הביניים); גאווה אינה יאה לך אלא הצניעות;
2. כבוד ויקר: חרב גאותך (דברים לג, 29);
3. השתבחות, תפארת, גדלות: על ישראל גאותו (תהילים סח, 35); מפני גאוותך יחילו (רבי יהודה הלוי);
4. התרוממוּת, גאון: קראתי גבוֹרַי לְאַפִּי עַלִּיזֵי גַּאוָתִי (ישעיה יג, 3)
אנגלית: pride, vanity
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה