1. (בדקדוק) תווית היידוע; ה' בראש שם עצם המייחדת אותו כדבר מסוּים וידוע שכבר נזכר: "קְחוּ לי מנַגֵן... והיה כנַגֵן המְנַגֵן" (מלכים ב' ג, 15)
2. לציון שם כשהוא ידוע בייחוּדו בטבע או בחיים: "בראשית ברא...את השמַיִם ואת האָרץ" (בראשית, א, 1)
3. לציון שֵם קיבּוּצי או חומר: "לי הכסף ולי הזהב" (חגי, ב, 8)
4. כינוי זיקה לפני בינוני, במשמע "אשר": "וגם ללוֹט הַהֹלֵך את אברהם" (בראשית יג, 5)
5. כנ"ל לפני פועל עבר (לעִתים נדירות), כאמור בפסוק: "קצינֵי אנשי המִלחמה הֶהָלְכוּא אִתּוֹ" (יהושוע י, 24)
6. בפנייה ישרה אל מישהו: "בֶּן מי אתה הַנער" (שמואל א' יז, 58)
7. לפני שם מופשט: "שומר הבּרית והחֶסד" (דברים, ז, 9)
8. ככינוי רומז בּביטויֵי זמַן: "הן גֵרַשְתָ אֹתִי היוֹם" (בראשית, ד, 14)
אנגלית: the, a definite article
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![גֵ'ז, גַ'ז [מש]](assets/images.lib/0_89479900_1520722950_172841966.jpg)
טעות \ הערה