1. [יב] אורח: יקנה מן החנווני כדי להנות את אוּשפּיזו (רש"י במדבר כ, 17);
2. [תמ] [בדרך-כלל בצורת רבים] (במסורת היהודית) כינוי לנשמה של כּל אבות האומה הבאים להתארח בסוכַּת החג: אוּשפּיזין על אין קדישין (קבלה)
3. [תמ] מלון, אכסניה: עורות של מוקדשין בעלי אוּשפּיזין (תוספתא מע"ש א, יג);
4. [תמ] מאָרֵחַ (יומא יב);
אנגלית: host, guest, hotel

***

1. [יב] היום שֶלמָחֳרַת כל אחד משלושת הרְגָלים, חג הפֶּסח או חג השָבוּעות או חג הסוּכּות: ונוהגין להרבות קצת באכילה ושתייה ביום אחר החג והוא אסרו חג (ספרות ימי הביניים)
2. [עח] (בּהשאלה) היום שלמָחֳרַת מאורע חגיגי (ספרותי)

***

הלוּלב, הערבה, ההַדַס והאֶתרוג - שמבָרכים עליהם בחג הסוּכּות (מנחות כז)

***

הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, שהם עשֶׂרת ימי תשובה: בין כסה לעשור השלכנו רוע שׂאור (מלשון הפיוט) (על יסוד תהילים פא, 4). המילה כסה מציינת את א' תשרי שבו הירח מכוסה, ואילו עשור הוא היום העשירי בחודש

***

כּינוּי למֶרכַּז פּוּלחן האלוהים בּירוּשָלַיִם בּימֵי קֶדֶם. בזמן שהיה קיים, בני ישראל היו עולים אליו לרגל בשלוש הרגלים - סוכות, פסח ושבועות. היו שני בתי מקדש: הראשון, מקדש שלמה (ה"בית הראשון"). השני, מקדש זרוּבָּבֶל (ה"בית השני"). נבנה בידי שבי ציון: (להרחבה ראה מילון המקרא)
אנגלית: Temple

***

שֵם היום השביעי של חג הסוּכּות - היום שמרבים בו הושענות: ביום השביעי שהיא הושענא רבה (ספרות ימי הביניים). הדתיים מכנים יום זה גם 'יום החיתום' משום שבו נחתם דינו של אדם

***

1. [תמ] טקס בשמחת תורה שבו גומרים לקרוא בבית הכנסת את הפרשה האחרונה בתורה וסובבים את הבמה בבית הכנסת עם ספרי תורה בליווי פסוקי תפילה, שירה וריקודים. ראשית המנהג בהקפות שהיו בבית המקדש בסוכות. הונהג במדינת ישראל גם במוצאי החג במוקדים שונים (הקפות שניות)
2. (אצל הספרדים והחסידים) הקפות סביב ארון המת
3. [עח] משחק כדור ומחבט בין שתי קבוצות
אנגלית: encirclements

***

חגוֹג בשִׂמחה. חג הסוכות הוא החג היחיד שבו מצווים בני ישראל לחגוג: "ושמחת בחגך... שבעת ימים תחוג לה' אלקיך במקום אשר יבחר ה' כי יברכך ה' אלוקיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח" (דברים טז, 15-14)

***

אחד מכינוייו של ראש השנה: בחודש השביעי, באחד לחודש, יהיה לכם שַבָּתון זִכָרון תרועה מקרא קֹדש (ויקרא כג, 24). בתלמוד הירושלמי למדו מכאן איסור תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת: "יום תרועה" - אם ראש השנה חל ביום חול, "זיכרון תרועה" - אם חל בשבת.
אנגלית: Fanfare memory

***

כינוי לחג הסוכות. נקרא כך מפני שלקראת החג מסיימים לאסוף מהשדה את התוצרת החקלאית של עונת הגשמים הקודמת: וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה (שמות כג, 16)
אנגלית: Harvest festival

***

הימים שבין היום הראשון ליום האחרון של פֶּסח והימים שבין היום הראשון של סוכות לשמיני עצרת. הדתיים רואים בימים אלה ימים שמותר לעשות מלאכות שמביאות שמחת-חג, אבל אין עושים מלאכות שאינן לצורך החג (בלשון חז"ל: חוּלו של מועֵד) (השווה: חול ומועד)
אנגלית: the intermediate days

***

1. [תמ] (בהלכה) יום המשפט האלוהי באחרית הימים; היום שבו האדם עומד לדין לפני אלוהים לאַחַר מותו: עוונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה מסובין לו ליום הדין (עבודה זרה יח)
2. [יב] כינוי לכל אחד מימי ראש השנה ויום הכיפורים
3. יום המָוֶות שעל האדם למסור בו דין וחשבון על מעשׂיו: עוונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה מסוּבּין לו ליום הדין (עבודה זרה יח)
4. [עח] (בהשאלה) יום הכרעה גורלית: היום יום הדין ובו ייקבע בבית המשפט מי משנינו צודק
אנגלית: Doomsday

***

ראו: יום כיפור

***

יום ראש השנה שתוקעים בו בשופר: כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרוּעה יהיה לכם (במדבר כט, 1)

***

1. כינוי לראש השנה ויום הכּיפּוּרים ולימי התשוּבות שבֵּיניהם
2. ארבעים הימים שבין ראש חודש אלוּל ליום הכיפורים, שהם ימי תשובה ותפילה, ובשיאם עשֶׂרת ימי התשובה מראש השנה ועד יום הכיפורים

***

שֵם התפילה הפותחת את תפילות יום הכיפורים. היא נאמרת בערב היום לפני תפילת מעריב, ובה בקשה לביטול נדרים שהבטיחו לקיים ולא קיימו, וביטול נדרים שעלולים לא לקיימם מחמת שגגה או שִכחה. כתובה ארמית. הייתה ידועה עוד בימי הגאונים בבבל אבל מקורה של התפילה אינו ידוע, קיימת הערכה שחוברה בימי הגאונים (החל מסוף המאה ה-7 ועד המאה ה-11)
אנגלית: All vows

***

1. [תמ] סליחה על חֵטא: תהא מיתתי כפרה על כל עונותי (סנהדרין ט, ג)
2. [תמ] פעולה פולחנית להחזרת ההרמוניה בין האדם לאל, לאחר שהרמוניה זו ניזוקה בגלל חטא או טומאה. הפעולה העיקרית לשם כך היא הקרבת קרבן - בייחוד החטאת והאשם
3. [תמ] תמורה, תחליף: אחֵינו, הרינו כפרתכם (סִפרי מסעי קסא)
4. [יב] כינוי לתרנגול שאדם שוחט ערב יום הכיפורים כדי שיהיה כופר נפשו ויצילו ממיתה: זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי (מלשון התפילה)
5. [יב] (בתאולוגיה הנוצרית) פיוס האל על-ידי צליבתו של ישו, הקרבן
6. [תמ] קרבן כיפורים, קרבן לביטול החטא: בין שהביאו כפרתן, בין שלא הביאו כפרתן (הוריות א, ב)
אנגלית: penance, atonement

***

נוסַח ברכה לראש השנה (וליום הכּיפּוּרים)

***

שאיבת המַיִם ויציקתם על המִזבּח בחג סוּכּות: סוכה וניסוּך המים - שבעה (ימים) (סוכה ד, א)

***

1. [תמ] לבישת נעליים: יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל (יומא ח, א); נעילת נעלי התעמלות
2. [עח] תפיסת מטרה על-ידי מערכת איכון אלקטרונית ומעקב אחריה
3. [עח] בקרת תדר מעגל תונד, באמצעות אות קבוע תדר
4. [עח] החזקה במצב לא פעיל
5. [עח] (ביצוור) חיזוק על-ידי שילוב חלקים, כגון: על-ידי חיכוך, חיבוק, לחיצה
אנגלית: wearing footwear

***

1. [תנ] מָקום לִמגוּרים ארָעיים או לצֵל, המכוּסֶה מלמַעלה עַנפֵי עֵצים: כסֻכה בַכֶרֶם (ישעיה א, 8); סוּכַּת צל מכוסה מטפסים; סוּכּות קש;
2. [תנ] מִבנֶה שֶיהוּדים בּונים בּעֶרֶב חַג הסוּכּות וּמכַסֶים אותו בִסכָך כּדֵי לָשֶבֶת בּו שִבעה יָמים, כַּמצוּוֶה בַּתורה: בסֻכּות תשבו שבעת ימים (ויקרא כג, 42); סוכה המדובלֶלת ושצִלָתה מרוּבּה מחמתהּ - כּשֵרה (סוכה ב, ב);
3. [תמ] מַסֶכֶת בַּמִשנה, בַּתוסֶפתא וּבַתַלמוּד בּסֵדֶר מועֵד, העוסֶקֶת בּהִלכות בִּניין הסוּכּה וּבמִנהגֵי חַג הסוּכּות;
4. [עח] קיוסק, מִבנֶה קָטָן למִמכַּר עיתונים, שתִייה וכד'
אנגלית: sukkah, hut; gazebo

***

גג העשוי מקש, מסוף או מחומר צמחי אחר, המוחזק על־ידי אבנים, חבלים או מוטות, או מפוזר מעל שכבות של בוץ או מעל קורות עץ. כיום נמצא בשימוש בעיקר בהקשר של חג סוכות, לתיאור הכיסוי העליון של הסוּכּה: סכָכָן סכָך כָּשֵר הוא (סוכה יז.)

באנגלית: plant roof

***

סוגה מיוחדת של תפילות ופיוטים שעיקרם בקשת סליחה מהאל, אלה הן תפילות מיוּחָדות הַנֶאמָרות מלפנֵי רֹאש השָנה עַד יום הכּיפּורים וכן בימי תענית: הכול כפי שאומרים בסוף הסליחות (רש"י תענית יד.)

***

סעוּדָה שלִפנֵי הצום (על יסוד תענית ל.) הסעוּדה האחרונה שלפני תחילת צום יום הכיפּוּרים (גם הסעודה הראשונה שמפסיקה את הצום במוצאי יום כּיפּוּר)

***

עשֶׂרת הימים בין ראש השנה ליום הכיפורים, המיועדים לתשובה ולחֶשבּון נפש ששיאם ביום הכיפורים (גם: בין כֶּסה לעשור)

***

הימנעות ממאכל ומשתייה מטעמים דתיים או בריאותיים, ולפעמים הימנעות גם מכל תענוג: ויבקש דוד אֶת האלֹהים בעד הנער ויצום דוד צום (שמואל ב' יב, 17); והשחירו שיניו מן הצומות (ירושלמי ביצה ב, ח); המטופל התבקש להגיע לבדיקה בצום. בתקופת גלוּת בבל נקבעו עוד ארבעה ימי צום (כאֵבל על חורבן בית המקדש) (ראו: תענית)

אנגלית: fast

***

1. [תנ] (ביהדות) א' בתשרי היום הראשון בלוח השנה העברי, הנחוג במשך יומיים: בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחֹדש (יחזקאל מ, א)
2. [תמ] ארבעה ראשי שנים: באחד בניסן - למלכים ולרגָלים; באחד באלול - למעשר בהמה; באחד בתשרי - לשנים, לשמיטה, ליובלות וכו'; בט"ו בשבט - לאילן (גרסת בית הלל); ארבעה ראשי שנה הם: באחד בניסן... באחד באלול... באחד בתשרי... באחד בשבט (גרסת בית שמאי) (ראש השנה א, א)
3. [תמ] המסכת השמינית בסדר מועד, שעניינה הלכות ראש השנה, סדר התקיעות והתפילות ודיני קידוש החודש
4. (בנצרות) החג הנחוג בתחילת ינואר והוא מקובל כראש השנה האזרחית
5. (באִסלם) היום הראשון בחודש מוחַרַם
6. (בבודהיזם) נחוג בחודש השני של סיום שמש החורף
אנגלית: New Year

***

1. (בַּהלָכה) הימנעוּת מוּחלטת מעבודה: וּבַיום השביעי שַבַּת שַבָּתון (שמות לא, 15)
2. כינוי ליום הכיפורים: שבת שבתון היא לכם ועִניתֶם את נַפשותיכֶם (ויקרא טז, 31)
3. [עח] (בהשאלה) חוּפשה מלאה שַבָּתוֹן

***

1. [תנ] כּלי נשיפה מקֶרן אַיִל: וְהַעבַרְתָּ שופַר תרוּעה בַּחֹדֶש הַשְבִעִי בֶּעָשור לַחֹדֶש ביוֹם הַכִּפּוּרים תַעבִירוּ שופָר בּכָל אַרצְכֶם (ויקרא כה, 9)
2. [עח] (בּהשאלה) אדם או כּתַב עת וכד' הנותנים בּיטוּי להַשקָפות של מפלגה וכד': עיתון זה הוא השופר של המפלגה
3. [תמ] כּלי להטיל בו גורלות או נדבות: שלֹשה עשר שופָרות... היו במקדש (שקלים ו, א)
4. [יב] שמָם של כַּמה מִטַעמי הנגינה המחבּרים במקרא: "שופר הָפוּך"; "שופר מיֻשָב"; "שופָר מוּרָם" (הורית פקורא)

אנגלית: horn, shofar

***

1. [תמ] שלוש פעמים. בלשון חז"ל כינוי לחגים פּסח, שָבוּעות וסוּכּות (בהם עָלוּ לרגל לירוּשלים לפני חוּרבּן בַּיִת שֵני): על יסוד: שָלֹש רגָלים תָחֹג לי בַּשָנה (שמות כג, 14)
2.[תנ] שלוש פּעמים: מֶה עָשיתי לךָ כי הִכִּיתָני זה שָלֹש רגָלים (במדבר כב, 28)
אנגלית: three pilgrimage festivals; three times

***

חג החָל בעשׂרים ושניים בתשרי (היום השמיני מתחילת חג הסוּכּות): בַּיום הַשמיני עצֶרֶת תִהיֶה לָכֶם (במדבר כט, 35). יש לציין שיום זה הוא יום טוב בפני עצמו. בארץ נחוג בו גם יום שמחת תורה, ואילו בחוץ-לארץ נחוג יום שמחת תורה למחרתו

***

1. [עח] ברכה לַשָנה החדשה (עממי). לפני העידן הדיגיטלי נעשה שימוש בכרטיסי ברכה מיוחדים שנכתבו ונשלחו בדואר. כיום, נשלחים האיחולים לרוב באמצעות הרשתות החברתיות, דואל או מסרונים, אך המנהג עצמו ממשיך להתקיים: לקראת ראש השנה שולחים שנה טובה לידידים
2. [עח] בּרכה בין אנשים בִּפרוס השנה החדשה: בראש השנה מברך איש את רעהו בשנה טובה
3. [יב] שנת ברכה והצלחה: אָבינוּ מַלכֵּנוּ חַדֵש עָלֵינוּ שָנה טובה (ספרות ימי הביניים)
אנגלית: Happy New Year

***

1. [תנ] בַּקָשה מאלוהים או אמירת שֶבח לאלוהים, תחינה: חנני ושמע תפִלתי (תהילים ד, 2); תְּהִי נָא אזְנְךָ קַשֶּׁבֶת וְעֵינֶיךָ פְתוּחוֹת לִשְׁמֹעַ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם יוֹמָם וָלַיְלָה" (נחמיה א, ו); שמע תפילתנו בעת נעילת שער (מלשון הפיוט); האב ישב ליד מיטת בנו הפצוע ושקע בתפילה לאל שיציל את בנו
2. [עח] טֶקס דתי שמתפּללים בו: החזן מזמר בשעת התפילה; לקראת בר המצווה שלו למד הנער את התפילות בעל פה
3. [יב] סידוּר, אוסף תפילות: תפילות ומחזורים
אנגלית: prayer

***

1. [תנ] מה שאדם עונֶה על שאלה, מַענֶה: ותשוּבתכם נשאר מעל (איוב כא, 34); היא השיבה תשוּבות ענייניות לשאלות אביה
2. [עח] פִּתרון לחידה או לבעיה: השוטר מצא את התשוּבה לחשדותיו בראותו את העדויות בזירת הפשע
אנגלית: replay, answer, respons

***

שֵם תפילה הנאמרת בראש השנה: ליד מִקוֵוה מַים תוך כדי ניעור שוּלי הבגד - סֵמל להתנערות מן החטא ולחזרה בתשובה. שם התפילה על-פי הפסוק המובא בה: "ותשליך במצֻלות יָם כל חַטאֹתָם (מיכה ז, 19)

***

שֵם החודֶש הראשון בשנה העברית לפי חז"ל או החודש השביעי בַּשנה לפי המקרא. במקרא מכונה גם יֶרַח הָאֵיתָנים. בחודש תִשְרֵי חל ראש השנה. מזלו מאזניים. "בתשרי נברא העולם" (ראש השנה, עמוד ח) (ראו: ראש השנה)
אנגלית: Tishrei

בואו להכיר את מקור שמות החודשים העבריים

***