על חלק הארי, קרב המאסף וטעויות דומות | מילון אבניאון

חלק הארי או החלק הארי? עושה רושם כי השימוש התקין בביטוי, שפירושו החלק העיקרי, נפוץ כמעט כמו הטעות.

ממה נובעת השגיאה? ובכן, איזופוס, באחד ממשליו, סיפר על אריה, שועל וחמור שיצאו לציד. האריה, מתוקף היותו החזק ביניהם, בחר לעצמו את החלק הגדול בשלל. חלק הארי, אם כן, הוא החלק של האריה. כלומר, מבחינה תחבירית אין מדובר בצירוף של שם עצם ושם תואר אלא בצירוף סמיכות, כמו בית הספר, יום ההולדת וכולי, ועל כן אין ליידע את המילה "חלק".

הטעות הזאת אינה מצטמצמת רק לביטוי הזה. יש בעברית ביטויים נוספים שמשובשים בדיוק באותה דרך - התייחסות שגויה אל שני חלקיה של סמיכות כאל שם עצם ושם תואר, ובעקבותיה הוספה של  ה"א הידיעה לשתי המילים.  

למשל, הקרב המאסף. זהו שיבוש של הביטוי קרב מאסף, שפירושו מערכה אבודה, חסרת סיכוי, הנערכת למרות שהמאבק כבר הוכרע. תחבירית, מדובר על צירוף סמיכות שבו "מאסף" הוא שם עצם שפירושו היחידה שבסוף טוּר של חיילים. כלומר, משמעות הביטוי היא קרב של המאסף, כך שהצירוף "הקרב המאסף" – בטעות יסודו.

דוגמה נוספת היא הפירות הבְּאושים, שהוא שיבוש של הביטוי פירות הבאושים. במקרה הזה באושים הם שם עצם שמשמעותו מין גרוע של ענבים, פרי לא אָכיל, כאמור בפסוק: "וַיְקַו לעשוֹת ענָבִים וַיַעַש בְּאֻשִים" (ישעיה ה, 2). כלומר, תחבירית המילה היא חלק מצירוף סמיכות שמשמעותו פירות של באושים, כך שהיא אינה שם תואר, ועל כן הוספת ה"א הידיעה לשם שלפניה – פירות – היא שגויה.

עם זאת, נדגיש כי הצירוף הפירות הבאושים כשהוא לעצמו אינו טעות לשונית, שכן אפשר להתייחס למילה 'באושים' גם כאל שם תואר, אלא הוא שיבוש של הביטוי המקורי.

מטבע לשון שראוי להזכירה בהקשר זה היא במצח נחושה. הרי מתבקש היה שתואר המוצמד לשם העצם מצח, שהוא זכר, יופיע גם הוא בזכר. מאיפה, אם כן, הגיעה נחושה? גם כאן אין מדובר בשם עצם ובשם תואר, כי אם בצירוף סמיכות - מצח של נחושה, כלומר מצח שעשוי מנחושת.

לסיום נביא את שיבוש שמו של מכון וולקני, אותו מוסד מחקר חקלאי ידוע, הקרוי על שמו של יצחק אלעזרי-וולקני, ואין לו שום קשר להרי געש, כפי שעשוי להשתמע מפי אלה שמתעקשים, בטעות, לצרף את ה"א הידיעה לשני חלקי השם.  

ואיך הסתיים הסיפור על האריה, השועל והחמור אתם שואלים? נגמר בכי רע מבחינתו של החמור, שהקדים את המהפכה הצרפתית וחילק את השלל לשלושה חלקים זהים. הוא נטרף על ידי האריה, שכעס על החלוקה השוויונית. השועל למד את הלֶקח, לא לָקַח לעצמו את חלק הארי, הותיר את רוב הטרף לאריה - ושרד!

ואם נתקלתם בצירופים שגויים נוספים מעין אלה, נשמח שתעדכנו אותנו ונוסיפם לרשימתנו.