מוסיקה או מוזיקה? | מילון אבניאון

הכתיב המומלץ הוא ״מוזיקה״, אך גם הכתיב "מוסיקה" אפשרי.

המילה מוזיקה, שפירושה "אומנות צירופי הצלילים", מקורה בשפה היוונית, ובה המילה נהגית ב-s. 

ההגייה הרווחת היום, ב-z, היא הצורה הלטינית.

מוזיקה היא אומנות המוזות (או המוסות, ביוונית), אלות היצירה והמדע במיתולוגיה היוונית.

בימי הביניים השתמש המתרגם מערבית שמואל אבן-תיבון בצורות "מוסיקי", "מוצקא" ו"מוצקי", בעקבות ההגייה הערבית, שהיא שאילה ישירה מיוונית.

ומה בעברית?

אפשר לומר שבמשך שנים רבות מתקיים "פולמוס" באשר לכתיב המילה. עד שנת 1975 הסתמכו על הכתיב בימי הביניים וכתבו בעיקר "מוסיקה", אולם מאז ירדה תפוצתה. כיום הכתיב המועדף הוא "מוזיקה", המתאים להגייה הרווחת, אך אין לפסול את "מוסיקה".

באתר האקדמיה ללשון העברית הערך המילוני הוא מוזיקה, בזי"ן, אך מייד בתחילתו נכתב: "נכתב גם מוסיקה".

בכך למעשה האקדמיה חורגת מהכלל הגורף שניסחה: "מילים ממוצא יווני שנתגלגלו לעברית מלשונות אירופה ונוהגים להגות בהן זי"ן ולא סמ"ך – נכתבות בזי"ן. למשל: פיזיקה, פיזיותרפיה, מוזאון." כפי שאפשר לראות, המילה "מוזיקה" לא נכללת בין הדוגמאות כאן, ומתוך הנאמר לעיל ברור לנו מדוע.