1.[עח] נמצא מעורָב בִּבעָיה (פּלילית וכד'): הבחור נכנס למסבאה והסתבך בקטטה;
2. [תמ] נכנס לִסבַך, מתבלבל: עתידין בניךָ לאָחֵז בעוונות ולהסתבך בצרות (ירושלמי תעניות סה, ד); אל תסתבך בשקרים, אמור אמת!
3. [תמ] נאחז, מתערב: נסתבכו בגדיו בקוצים (ירושלמי שבת י, א); שערותיה הסתבכו בענפי השיח
אנגלי: get into trouble, entangled