מילון עברי-עברי
| אֵשֶׁת [תנ]
[ש"ע; נ'; אֵשֶת-, אִשתו] 1. צוּרת הנסמך של אישה: אשת חיל מי.. | אֵשֶת איש
1. [תמ] מונח הִלכתי המציין אישה שנישאה כדת משה וישראל על־ידי.. | אֵשֶת אמוּנים [עח]
.1 בת זוג נאמנה
2. אישה ישרה ונאמנה (גם: אשת אמת): מזכירת .. | אֵשֶת אמֶת
ראה: אֵשֶת אמוּנים (2)
| אֵשֶת בּרית [תנ]
האישה הנשואה לאדם, רעייתו, אשתו החוקית: והיא חברתך ואשת ברי.. | אֵשֶת זימה [תנ]
זונה, מופקרת (גם: אֵשֶת זנוּנים): (יחזקאל כג 44)
| אֵשֶת זנוּנים
ראה: אֵשֶת זימה
| אֵשת חַיִל [תנ]
אישה חרוצה, מצליחה: אשת חַיִל עטֶרֶת בעלה (משלי יב 4)
| אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא
(על יסוד משלי לא 10) מאמר בשֶבח האישה המצליחה במעשׂיה
| אֵשֶׁת חַיִל תְּדַשֵּׁן לְבַעְלָהּ
(על יסוד בן סירא כו 2) אישה טובה מביאה אושר ועונג לבעלה
| אֵשֶת חֵיקו [תנ]
אשתו הנשואה לו, אשתו האהובה עליו השוכבת בחיקו: תרע עינו באחי.. | אֵשֶת חֵן [תנ]
אישה יפה: אשת חן תתמֹך כבוד (משלי יא 16)
| אֵשֶׁת לִסְטִים כְּלִסְטִים
(על יסוד ירושלמי, כתובות פ"ב, הט) אִשתו של פושע דינהּ כפושע;.. | אֵשֶׁת לַפִּידוֹת
1. [תנ] שם פרטי (דבורה אשת לפידות)
2. [עח] אֵשת חיִל, אישה ש.. | אֵשֶת מָדון, אשת מִדיָינים [תנ]
[ש"ע; נ']
אישה נרגנת, רגזנית, סכסכנית, מחרחרת ריב: טוב לשבת .. | אשת מִדיָינים
ראה: אֵשֶת מָדון | אֵשֶׁת מְדָנִִים [מִדְיָנִים]
ראו: אֵשֶת מדון
| אֵשֶת נעוּרים [תנ]
כינוי חיבה בפי הבעל לאשתו שנישא לה בגיל צעיר: יהי מקורך ברוך.. | אֵשֶׁת עוֹז [עח]
ראו: נערת עוז | אִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת עָלָיו [נָשִׁים מָשְׁלוּ בּוֹ]
(על יסוד בבא מציעא עה:) אשתו שולטת בו; (בהשאלה) החלשים שולטי..
מילון אבניאון - מילון עברי עברי