מילון עברי-עברי
| אַרכּוּבּה, אַרְכֻּבָּה [תמ]
3דָבָר כָּפוּף כַּבֶּרֶך: מפתח של ארכּוּבה (כלים יד, ח), ארכּ.. | אַרכּוּבּה, אַרְכֻּבָּה [תנ]
5[ש"ע; נ'; אַרכּוּבַּת-, אַרכּוּבּות, אַרכּוּבּות-, אַרכּוּבָ.. | אַרכּוּבּה, אַרְכֻּבָּה [עח]
6חֵלק ציר הכפוף בזווית ישרה (כגון: חֵלק גל או סרן או זרוע)
א.. | אַרכובִיות
ראה: אַרכובית | אַרכּוּבּית, אַרְכּבִּית [עח]
[ש"ע; נ'; אַרכּוּבּית-, אַרכּוּבִּיות, אַרכּוּבִּיות-, אַרכּ.. | אַרכּוּבּיתִיִים, אַרְכּבִּיתִיִּים [עח]
[ש"ע; ז"ר] משפחת צמחים דו-פסיגיים מסִדרת האַרכּוּביתניים, ה.. | אַרכּוֹן [מש]
בעל תפקיד ציבורי חשוב ביוון העתיקה ובמיוחד באתונה העתיקה
אנג.. | אַרְכּוֹף [תמ]
1[ש"ע; ז'; אַרכּוף-, אַרכּופים, אַרכּופֵי-, אַרכּופו] כלי עינ.. | אַרְכּוֹף [עח]
21. מִשוֶורת, טבעת תלויה בצד האוּכּף שהרוכב שָׂם בה את כף רגל.. | ארכּות
ראה ארוּכּות בערך אָרוך
| ארכּוֹת וּקְצָרוֹת
(על יסוד ירושלמי ברכות ה ג) לָאורך ולָרוחב; (בהשאלה ובהרחבה)..