מילון עברי-עברי
| אַפְתַּחַת [עח]
[ש"ע; נ'; אַפתַחַת-, אַפתָחות, אַפתְחות-, אַפתַחתו] <פתח> (ב.. | אַפָּתִי [מש]
ראה הנרדף העברי: אָדיש
אנגלית: apathetic | אַפַּתְיָה
הנרדפים העבריים ראו: אידָשון, אדישות
| אַפְתָּעָה [עח]
[ש"ע; נ'; אַפתַעַת-, אַפתָעות, אַפתָעות-, אַפתָעָתו] <פתע> ד.. | אַפתָעָתו
ראה: אַפְתָעָה | אָץ [תנ]
[פ'; אָצָה; אָץ, יאוּץ, לָאוּץ; ת'; אָצה, אָצים, אָצות] 1. .. | אָץ בְּרַגְלָיו
(על יסוד משלי יט 2) נחפָּז ביותר
| אָץ לְהַעשִׁיר
(על יסוד משלי כח 20) עושֶׂה כל מאמץ להתעשר בִּמהרה
| אָץ קוֹצֵץ (בֵּן קוצץ קצוצַי לקצץ)
(על יסוד פיוטו של הקליר) (קוצֵץ = גוזר, חותך) כינוי לסגנון .. | א"צ
[ר"ת] אין צריך, אינו צריך
| אצ"ב
[ר"ת] אין צריך בדיקה
| אֶצְבּוֹעַ [עח]
[ש"ע; ז'; אֶצבּועַ-, אֶצבּועים, אֶצבּועֵי-] סוג צמחי בר ונו.. | אֶצְבַּע
1[ש"ע; נ'; אֶצבַּע-, אֶצבָּעות, אֶצבְּעות-, אֶצבָּעו] <צבע> 1.. | אֶצְבַּע
3[תמ]
כּינוּי לאֵיבַר הזַכרוּת: לא כל האצבעות שוות (פסחים קיב:)
אנ.. | אֶצְבַּע
21. [תנ] מידת רוחב כּרוחב אצבע. רוחב אצבע בתורת מידה בשיעור ה.. | אֶצְבַּע
4[עח]
כּינוּי לסיגריית חָשיש או מָריחוּאָנה (עממי)
אנגלית: Hash c.. | אֶצְבַּע אֱלוֹהִים [תנ]
1. סימן להתערבוּת האֵל, נס: ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלו.. | אֶצְבַּע בַּעַיִן
1. [עח] תוקע אצבע בעינו של אחר המבטא עלבון והתגרות
2. [עח] ש.. | אֶצְבַּע הַגָּלִיל [עח]
אזור גאוגרפי בצפון-מזרח ישראל. אזור אצבע הגליל כולל את עמק ה.. | אֶצבַּע חַבָּלה [עח]
מטען חומר נפץ בצורת גליל פלסטי, שאפשר להשתמש בו כמות שהוא או.. | אֶצבַּע משוּלֶשֶת, אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת [עח]
מצב היָד כשהיא קמוּצה וּקצֵה האגודל מוּצָא מבֵּין האצבע המור.. | אֶצְבַּע עוֹג הַמֶּלֶךְ [עח]
כינוי לעמוד אבן גדול וארוך שנמצא במגרש הרוסים בירושלים, העמו.. | אצבע (צבע)
שורש של הערכים: אֶצבּועַ, אִצבּוּעַ, אֶצבַּע, אֶצבָּעון, אֶצ.. | אֶצְבַּע צְרֵדָה [תמ]
אמה, האצבע האמצעית בכף היד (ראה גם: מַכֶּה באצבע צרדה)
| אֶצְבַּע קַלָּה עַל הַהֶדֶק [עח]
משל למי שתגובותיו מהירות אבל לא שקולות. נטייה של מישהו להגיב.. | אֶצְבָּעוֹ בָּאֶמְצַע [תמ]
ידו בדבר, הוא מעורב בעניין יש לו חלק במעשה: הואיל ואצבע הגוי.. | אֶצְבָּעוֹן [עח]
[ש"ע; ז'; אֶצבְּעון-, אֶצבְּעונים, אֶצבְּעונֵי-, אֶצבְּעונו].. | אֶצבְעונו
ראה: אֶצְבָעון | אֶצְבְּעוֹנִי [עח]
[ת'; אֶצבְּעונית, אֶצבְּעונִיִים, אֶצבְּעונִיות] קטן מאד, נ.. | אֶצבְעונֵי
ראו: אֶצְבָעון
מילון אבניאון - מילון עברי עברי