מילון עברי-עברי
| אָפֶקְטַצְיָה [מש]
[ש"ע; נ'] הַפעָלה. הבָאה לידֵי פּעוּלה, עוררוּת לעשׂות ולפעו.. | אָפְקִיות
ראה: אופְקִיות | אֵפַּקְרִיִּים
[מש] [ש"ע; ז"ר] משפחת צמחים דו-פסיגיים. מוצָא רוב הסוגים: דר.. | אפקרס, אפרקסות [תמ]
לבוש תחתון שנקשר לכתף (דרך ארץ רבה י, הלכה א)
| אֲפֵר
[ש"ע; ז'; אפֵר-, אפֵרים, אפֵרֵי-, אפֵרו] 1. [עח] רצועת בד לכ.. | אפר
שורש של הערכים איפּוּר, אָפור, אפֵר, אפָר, אֵפֶר, אַפָּר, א.. | אֲפָר [תמ]
[ש"ע; ז'; אפַר-, אפָרים, אפָרי-, אפָרו] מקום מִרעֶה, כּר, דש.. | אַפָּר [עח]
[ש"ע; אַפֶּרֶת, אַפָּרים, אַפָּרות] ~מְאַפֵּר~, ~מפַרכֵּס~, .. | אֵֿפֶר
[ש"ע; ז'; אֵפֶר-, אֶפְרְךָ, אֶפרו, אֶפְרְךָ] 1. [תנ] חומר כע.. | אַפֶּר [מש]
ראו: סמים ממריצים
| אֵפֶר מִקלֶה [תמ]
אֵפֶר של גֶחָלים שׂרוּפות - בּימֵי קֶדם היה ניתן על הרֹאש לס.. | אַפְרוֹ [מש]
[ש"ע; ז'] תסרוקת של שֵׂער מתולתל בתלתלים קטנים וצפופים כשׂער.. | אפֵרו, אפָרו, אֶפרו
ראה: אֲפֵר, אֲפָר, אֵפֶר | אַפְרוֹדִיטִיִּים [מש]
[ש"ע; ז"ר] משפחת תולעי מִפרקים ימיות טורפות הנוהגות להסתתר ב.. | אֶפְרוֹחַ
[ש"ע; ז'; אֶפרוחַ-, אֶפרוחים, אֶפרוחֵי-, אֶפרוחו] <פרח> .1 .. | אֶפְרוֹחִי [עח]
[ת'; אֶפרוחית, אֶפרוחִיִים, אֶפרוחִיות] <פרח> רך, קטן כאפרוח.. | אֶפרוחִיות
ראו: אֶפְרוחִית