מילון עברי-עברי
| אֶפֶס
1[ש"ע; ז'; אֶפֶס-, אפָסים, אַפסֵי-, אַפסו] 1. [תנ] אַיִן, לא.. | אֶפֶס אונים [עח]
חוסר אונים, חולשה, רפיון
| אֶפֶס אפָסים [עח]
שאינו שווה דבר
| אֶפֶס בַּר אֶפֶס [עח]
חסר כל ערך
| אֶפֶס גָדול [עח]
שאינו שווה דבר (גם: אֶפֶס גָמוּר, אֶפֶס מוּחלָט)
| אֶֿפֶס הַפרָדה [עח]
ראו: ביות מלא
zero seperation | אֶפֶס כִּי [תנ]
אֶלא שׁ-, אוּלם: ״אפס כי עז העם היושב בארץ״ (במדבר יג, 28); .. | אֶפֶס לַכּול [עח]
לשום צד (במשחק) אין יתרון בנקודות
| אֶפֶס מאוּפָּס [עח]
(אדם) חסַר עֵרֶך לחלוטין (עממי): אדם זה הוא אפס מאופס
אנגלית.. | אפס מוחלט, אֶפֶס מֻחְלָט [עח]
ראו: האפס המוחלט | אֶפֶס מַעשֶׂה [עח]
1. בַּטָלה, חיבוק ידיים: יושב באפס מעשה, ואינו עושה דבר 2. .. | אֶפֶס סוֹבְלָנוּת [עח]
עמדה מוסרית הקובעת שלגבי עניינים שליליים במובהק אין לנהוג בס.. | אֶפֶס עָצוּר ועָזוּב [תנ]
אין עוזר ומושיע, אָזלַת יד (דברים לב 36)
| אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ
(על יסוד ישעיה כט 20) הרשעים וקלי־הדעת נעלמו מן העולם
| אֶפֶס קָצֵהוּ [תנ]
(אֶפֶס = קָצֶה) קְצֵה קצהו; רק מעט מן המעט ממנו: אֶפֶס קָצ.. | אֶפֶס תִּקְוָה
(על יסוד איוב ז ו) חוסר תקווה
| אֶפֶס תִקווה [תנ]
ללא תקווה: ימי כלו מני ארג ויִכלו באפס תקוה (איוב ד 6)
| אַפְסָה
[ש"ע; נ'; אַפסַת-, אַפסָתו] סוף, קץ